מ"ג דברים כז כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · כז · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לִיט דִּיקַבֵּיל שׁוּחְדָּא לְמִקְטַל נְפַשׁ דַּם זַכַּאי וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן׃
ירושלמי (יונתן):
לִיט דִמְקַבֵּל שׁוֹחֲדָא לְמִיקְטוֹל בַּר נַשׁ לְמִשְׁדֵי אֲדַם זַכַּאי הֲווֹן עַנְיַין כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין אָמֵן:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לוקח שוחד להכות" כענין דואג האדומי והזיפים למצוא חן בעיני שאול או להרויח:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי". הוא בסתר שתלוי בלב הדיין והוא מהחמורות ונכלל בזה מי שמאבד את נפשו בשביל הנאת הגוף ואינו מחשב שכר עבירה כנגד

הפסדה ומצינו ביהודה שמתחלה אמר במעשה דתמר הוציאוה ותשרף ואח"כ כששלחה לו הכר נא הודה ולא שחדו הנאת עצמו שלא יהיה לו בזיון רק הודה כדי שלא ישפוך דם נקי:

<< · מ"ג דברים · כז · כה · >>