מ"ג במדבר לד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר לד · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר דָּא אַרְעָא דְּתַחְסְנוּן יָתַהּ בְּעַדְבָּא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמִתַּן לְתִשְׁעָא שִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּפַקֵיד משֶׁה יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימָר דָא אַרְעָא דְתַחְסְנוּן יָתָהּ בְּעַדְבָא דְפַקֵיד יְיָ לְמִתַּן לְתִשְׁעַת שִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא:


<< · מ"ג במדבר · לד · יג · >>