מ"ג במדבר כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמִנְחָתְהוֹן סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח תְּלָתָא עֶשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא חַד׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִנְחַתְהוֹן סְמִידָא דְחִנְטַיָא פְּתִיכָא בִמְשַׁח זֵיתָא תְּלָתָא עֶשְרוֹנִין לְתוֹרָא תְּרֵין עֶשְרוֹנִין לְדִכְרָא חָד:


<< · מ"ג במדבר · כט · ט · >>