מ"ג במדבר יג כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר יג · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּ֠י וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עֲמָלְקָאָה יָתֵיב בַּאֲרַע דָּרוֹמָא וְחִתָּאֵי וִיבוּסָאֵי וַאֲמוֹרָאֵי יָתֵיב בְּטוּרָא וּכְנַעֲנָאָה יָתֵיב עַל יַמָּא וְעַל כֵּיף יַרְדְּנָא׃
ירושלמי (יונתן):
עֲמַלְקָאֵי יַתְבִין בְּאַרַע דָרוֹמָא וְחִתָּאֵי וִיבוּסָאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי יַתְבִין בְּטַוְורָא וּכְנַעֲנָאֵי יַתְבִין עַל יַמָא וְעַל תְּחוּם יוֹרְדְנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עמלק יושב וגו'" - לפי שנכוו בעמלק כבר הזכירוהו מרגלים כדי לייראם

"על יד הירדן" - יד כמשמעו אצל הירדן ולא תוכלו לעבור

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עמלק יושב בארץ הנגב" - לרמוז שאין שם רוח לבא בארץ משם כי כולם גבורים כי עמלק בדרום והכנעני במערב ובמזרח והאמורי בהר הגידו שליחותם ויניאו לב העם ברמז מפני מוראם ממשה ואהרן והנה השיבו על כל מה שצוה להם משה זולתי מה שאמר "המעט הוא אם רב" שלא ענו אותו דבר בזה וכן לא הזכירו טובה כי היה בדעתם לומר לעם אחר כך " ארץ אוכלת יושביה היא " בדרך דבה והנה עמה מועטים וחזקים מאד והנה העם הבינו כוונתם ואז החלו כל העדה אשר שם להתאונן וזה טעם ויהס כלב כי שתק אותם ואמר עלה נעלה וגו' כי יכול נוכל לה לומר אמת הוא שהעם חזק אבל אנחנו נחזק מהם ומעריהם הבצורות על כן אמר "לה" אז ענו המרגלים ופירשו דבריהם ואמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו לאמר אפילו העם אם יצאו אלינו בשדה לא נוכל לעלות אליהם להלחם בה אף כי נכבוש מהם ערים בצורות גדולות מאד כי טעם "לעלות אל העם" כטעם ברו לכם איש וירד אלי (שמואל א יז ח) לשון נלחמים במערכה

<< · מ"ג במדבר · יג · כט · >>