(לד - מד) "ויפקד משה", אחר שהשלים צווי ה' באר שמשה עשה כן ושפקד בני קהת תחלה כצווי ה', ושהיו למשפחות לבית אבותם שהתחיל מן המשפחות כנ"ל, והנה בקהת ומררי אמר ויהיו פקודיהם למשפחותם ואצל בני גרשון אמר למשפחותם לבית אבותם, וזה מבואר שמעלת בני גרשון היה מצד שהוא בכור לכן בא אחר בני קהת [כנ"ל כ"ב] לכן חזר שנית שהי' מעלתו מצד אביו שהי' בכור לאביו ובגרשון אמר ופקודי בני גרשון ובמררי אמר ופקודי משפחות בני מררי למשפחותם, ויבואר עפמ"ש בדה"א [כג] בני מררי מחלי ומושי, בני מחלי אלעזר וקיש, וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם, ומלמד פה שלא נחשבו בני קיש אל משפחת אלעזר רק אל משפחת קיש שהוא לבית אבותם, ואצל קהת ומררי אמר עפ"י ה' ביד משה ואצל גרשון אמר עפ"י ה' לבד, כי בדבור נשא בני קהת כתיב וידבר אל משה ואל אהרן ומודיע שהיה ביד משה שיאמר לאהרן ואצל גרשון כתיב וידבר ה' אל משה לכן מודיע שמה שצרף את אהרן היה עפ"י ה', לאפוקי הנשיאים, ואצל מררי שלא נזכר צווי מיוחד למשה הודיע שהיה עפ"י ה' ביד משה, וכתב הרי"א ומפקודי הלוים למדנו שבני קהת הגדולים עלו לעבוד קרוב לשליש מספר פקודיהם לבן חדש, ומבני גרשון עלו פקודיו יותר משליש פקודיו הראשונים, ובבני מררי היה בו דבר חידוש שעלו יותר מחצי עד שהיו הגדולים יותר מן הטף הפך המנהג הטבעי, וזה מעיד שהיו אנשים גבורי כח חלקם בחיים ולכן נבחרו לעבודת משאות הכבדים:
