מ"ג במדבר ד כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר ד · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְכָל מַשָּׂאָם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָּׂאָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כׇּל־עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכׇ֨ל־מַשָּׂאָ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙ בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כׇּל־מַשָּׂאָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עַל מֵימַר אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יְהֵי כָּל פּוּלְחַן בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְכָל מַטוּלְהוֹן וּלְכֹל פּוּלְחָנְהוֹן וְתִמְנוֹן עֲלֵיהוֹן בְּמַטְּרָא יָת כָּל מַטוּלְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
עַל מֵימְרָא דְאַהֲרן וּבְנוֹי יְהֵי כָּל פּוּלְחַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְכָל מַטוּלְהוֹן וּלְכָל פּוּלְחַנְהוֹן וְתִמְנוּן עֲלֵיהוֹן בְּמַטָרָא יַת כָּל מַטוּלְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על פי אהרן ובניו" - ואיזה מהבנים ממונה עליהם ביד איתמר בן אהרן הכהן

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני" - ואי זה מן הבנים ממונה עליהם איתמר לשון רש"י ואינו נכון כי למה יזכיר אהרן אבל פירוש " על פי אהרן ובניו תהיה " שתהיה עבודתם על פיהם הם ימנו בני הגרשוני על עבודתם יאמרו פלוני מבני גרשון יהיה גזבר על ענין כך ויהיה משורר או שוער כך וישא מן היריעות כך וגם במסע לא יפרקו ולא יטענו עד שיצוו אותם אהרן ובניו והנה כלם צריכין לפקידה שהוא המנוי ואלעזר אמרכל על כל שלשת הנשיאים ואיתמר גזבר על גרשון ומררי ואמר ופקדתם עליהם במשמרת כי משה יהיה עמהם בעת המנוי כאשר יפקידו אליהם המשמרות אבל ביד איתמר תהיה משמרתם שכל אחד יחזיר כליו לידו בחנות המשכן ויאמר לו הרי לפניך כלים המסורים בידי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כז) "על פי אהרן ובניו תהיה", גם בני גרשון היה משאם עפ"י אהרן ובניו, והיה ההבדל ביניהם ובין בני קהת שלבני קהת לא היה לשום אחד חזקה במשאם רק בכל פעם היו אהרן ובניו מיחדים מי ישא ומה ישא ואחר שנשא חלקו נפסק זכותו, אבל בני גרשון היה להם חזקה שאחר שקבע אהרן לכל אחד משאו ועבודתו היה זוכה בו לעולם כמ"ש בד"ה [א' ט'] שהשוערים ויתר עבודות היו לאנשים מיוחדים בירושה וכן שם [כה כו] ועז"א ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם, כמ"ש רש"י למעלה [ג' ז'] על ושמרו את משמרתו כל מינוי שהאדם ממונה עליו ומוטל עליו לעשותו קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה כמו משמרת כהונה ולויה, ור"ל שמ"ש עפ"י אהרן ובניו אין פירושו שיהיה כן בכל פעם רק שיפקדו עליהם משאם ויהיה במשמרת שיהיה ממונה על דבר זה לעולם:


 

<< · מ"ג במדבר · ד · כז · >>