מ"ג במדבר ג ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר יהוה אל משה לאמר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: |
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
וראוי לחקור בזה בשמונה דברים. האחד למה נמנו הלוים מבן חדש ומעלה ולא נמנו כן ישראל אלא מבן עשרים. ותשובת זה היא שהיו הלוים תחת הבכורות והבכור היה נפדה מבן חדש ומעלה כמ"ש ופדויו מבן חדש ומעלה וכן בכאן נמנו מבן חדש ומעלה הבכורות לכן נמנו הלוים כלם כאן מבן חדש ומעלה שכבר היה יוצא מגדר הנפל. הב' למה נצטוה משה לבדו על מנין הלוי' ולא נצטוה עמו אהרן בזה ג"כ כמו שנצטוו שניהם על ענין ישראל. והתשובה בזה היא להתרחק מן החשד כי אליו באו כסף פדויי העודפים ואולי שלזה נאמר על משה בזאת הפקידה פעמים רבות ע"פ ה' ולא נאמר במנין השבטים. הג' למה אמר בלוים לבית אבותם למשפחותם כמ"ש בשאר השבטי' ומלבד זה זכר בלוים שמות משפחותיהם ולא זכר כן בבני ישראל. והתשובה בזה היא כי הלוים היתה עבודתם כפי משפחותיהם כי משא בני קהת לא היה כמשא בני גרשום ומפני זה הוצרך בלוים לזכור משפחותיהם אבל בישראל לא היה דבר מזה ולכך לא נזכרו בשבטים שמות המשפחות. הד' למה היו הלוים מבן חדש ומעלה כ"ב אלף והיו פקודיהם מבן שלשים שנה ומעלה שמונת אלפים ולפי זה לא יעלו מבן כ' שנה ומעלה לחצי שבט מישראל היותר קטון ופחות שבכלם ועדין לא נשאו את הארון שהיה מכלה בהם וזה תימה רב שלא היו עבדי ה' ויראיו ברוכים כשאר העם. והרמב"ן נסתפק בתשובת זה עם מה שזכרו חז"ל (שמות ר' פ"ה) ששבט לוי לא היה בשעבוד ועבודת פרך במצרים ולכך בישראל לפי שמררו את חייהם בעבודה קשה נאמר בהם וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. אבל שבט לוי כמו שלא נשתעבדו כן לא נתברכו וזה דרך דרש הוא. אבל כפי הפשט נראה לי שרבוי עם בני ישראל היה להשגחת השם ולצורך רב מפני שבהיותם מועטים לא יוכלו לכבוש את הארץ ולעבד' ולשמרה. ותרבה עליהם חיית השדה למעוטם ולכך היה מהשגחת השם להרבות אותם בדרך נס וכמ"ש (דברים י' כ"ב) הוא תהלתך והוא אלהיך וגומר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים לרוב. שהיה הפלא שבמאתים ועשר שנים שישבו במצרים נתרבו כל כך כדי שיכבשו הארץ וימלאוה ובעבור ששבט לוי צפה הקב"ה שהיה עתיד להתיחד בעבודת הקדש ושיתפרנסו מן המעשר ולא יהיה להם חלק ונחלה בחלוקת הארץ לכך גזרה חכמתו יתברך שלא יתרבה שבט לוי כשאר השבטים כי אם יהיו רבים לא יהיה להם לחם לאכול ולא נחלה לשבת בה לכך היה רבוים כפי צרכם ר"ל כפי צורך עבודתם לא יותר מזה. הה' איך אמר הכתוב מבן חדש ומעלה שנים ועשרי' אלף ובפרטן אתה מוצא כ"ב אלף ושלש מאות. ובתשו' זה אמרו במדרש (במדבר ר' פ"ד) שלפי שמנאן לפדות בכורי ישראל והיו בלוים שלש מאות בכורות ואין בכור פודה בכור לכן נחסרו מהמספר הכולל וזכר הכתוב לבד כ"ב אלף. הו' למה זכר ראשונה ממחנות הלוים צד ימה שהוא המערב ובאחרונה זכר המזרח בהפך מה שעשה בדגלים והתשובה על זה שלא התחיל מן המזרח מפני שלא היתה שם משמרת הלוים רק לאהרן ולבניו הכהנים ולמשה רבינו שהי' כהן הכהנים כי להיות מרע"ה בקרב ישראל מלך היה חונה לצד המזרח משום ויצא מלכם לפניהם כמו שהיה דגל יהודה לאותה סבה עצמה לצד מזרח הנה אם כן היה מזרח מחנה הלוים מיוחד אל המלך כמזרח דגלי בני ישראל ולשכונת משה ואהרן שם היו בני יהודה ובני יששכר וזבולון חכמים שנא' לא יסור שבט מיהודה. ומבני יששכר יודעי בינה ומזבלון מושכים בשבט סופר. ואחר זה זכר ללוים צד המערב שם השכינה ושם משא יריעות האהל ומכסהו מעורות אלים מאדמים ועורות תחשים והמסכים וקלעי החצר כי זהו יסוד הבית וכללותו. ושם בדרום בני קהת שהם היותר נכבדים שבלוים ונתן להם למשא הארון והשלחן והמנורה ומזבח הזהב. ולצפון שם בני מררי כי הוא הקטן והיה משאם קרשי המשכן ויתדותיו בריחיו ואדניו וכל כליו. הז' למה אמר בבני קהת שומרים משמרת הקדש ולא אמר כן בגרשום ומררי. והלא בלוי נאמר בכלל שומרים משמרת הקדש. והתשובה בזה היא שלמעלה נאמר שהלוים ישמרו משמרת הקדש ומשמרת כל העדה שאותה שמירה היא שלא יכנס שם איש זר אמנם כאן לא נאמר בני קהת שומרי משמרת הקדש מאותה בחינה אלא בבחינת משאם שהיו הדברים היותר מקודשים שבמקדש וכמו שאמר הארון והשלחן והמנורה. ולפי שהיה המשא הקדוש הזה לבני קהת ביחוד נאמר בהם כאן בלבד שיהיו שומרים משמרת הקדש רוצה לומר כלי ההיכל וכלי קדש הקדשים. הח' למה נאמר אחרי בני קהת וקודם מספר ומשא בני גרשום ובני מררי ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן. והנה אלעזר היה נשיא כל נשיאי הלוים. והיה ראוי שיזכור זה מנשיאותו אחר זכרון עניני שלשתם גרשום קהת ומררי להיות הנשיאות כולל בהם. והתשובה לזה היא שמפני שנשיאות אלעזר היה לענין הארון והשלחן והמנורה ושאר כלי המקדש שהיו נושאים בני קהת שהיו עיניו ולבו של אלעזר שם כל הימים על שמירתם ונסיעתם לכן יחד נשיאות אלעזר על משא בני קהת ולא על משא גרשום. ועל מררי יזכור הכתוב אחר זה שהיה נשיאו איתמר בן אהרן ולכך לא זכר הכתוב את נשיאות אלעזר על בני מררי כי לא היו מנשיאותו ולא גרשום גם כן. וכן תמצא בסדר נשא שזכר הכתוב שאיתמר היה פקיד על עבודת גרשום ועל עבודת מררי ונמצא שהיה אלעזר פקיד בלבד על עבודת בני קהת. ובמדרש אמרו (שם פ' ג') למה היו בבני מררי שני נשיאי' לפי שמקהת יצאו כהנים ולוים. ממשה יצאו הלוי' ומאהרן הכהנים. ונמנה אלעזר עם בני קהת לפי שגם הוא היה נושא שמן המאור אבל איתמר מפני שלא היה נושא דבר עם בני גרשום ולא עם בני מררי. לכן לא נמנה עמהם לנשיא כי לא היה משותף עמהם במשא. גם נוכל לומר שזכר הכתוב כאן שהיה נשיא בני קהת אליצפן בן עוזיאל. ולפי שלא יאמר אומר ולמה לא נתרעם קרח עליו הוצרך הכתוב לומר כאן שלא היה נשיאותו של אליצפן החלטי בדבר הזה כי הנה היה אלעזר נשיא נשיאי הלוי ובפרט היה פקיד על שומרי כלי הקדש שהיו בני קהת ואליצפן נשיאם. הנה אם כן מפני בני קהת ונשיאם נזכר כאן נשיאות אלעזר והתבאר מזה שהיו במחנה הקדוש הזה עשר מעלות מהנשיאים זה גדול מזה. כי הנה בדגלים היה לצד צפון דגל מחנה דן ונשיאו אחיעזר בן עמי שדי והוא הנשיא הא' כשנתחיל מאותו צד. והנשיא הב' יותר נכבד ממנו היה אלישמע בן עמיהוד נשיא דגל אפרים לצד המערב. ונשיא הג' נכבד ממנו היה לצד הדרום אליצור בן שדיאור נשיא דגל ראובן. והנשיא הרביעי נכבד ממנו היה לצד המזרח נחשון בן עמינדב נשיא דגל מחנה יהודה. והנשיא הה' נכבד במעלה וקדוש' היה צוריאל בן אביחיל נשיא לבני מררי להיותו נושא כלי המשכן והיה לצד צפון למחנות הלוים. והנשיא הו' נכבד ממנו אליסף בן לאל נשיא בית אב לגרשני כפי משאו מיריעות המשכן ומכסהו. והנשיא הז' נכבד ממנו הוא אליצפן בן עוזיאל נשיא לבני קהת שהיה משאם כלי קדש הקדשים. והנשיא השמיני יותר נכבד ממנו הוא אלעזר בן אהרן שהיה נשיא נשיאי הלוי. והנשיא התשיעי יותר נכבד ממנו היה אהרן הכהן הגדול שהיה על כלם נגיד ומצוה עניניהם. והנשיא העשירי הזה מרע"ה שעל פיו יחנו ועל פיו יסעו והוא הי' לצד מזרח כמלך בגדוד. הרי לך עשר מעלות מהנשיאים במחנה הקדוש הזה דוגמת עשר מעלות מהשכלים הנבדלים העומדים על אדון כל הארץ גבורי כח עושי דברו. והותרה עם מה שפירשתי השאלה הט':