מ"ג איוב כב כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כב · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשִׁית־עַל־עָפָ֥ר בָּ֑צֶר
  וּכְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושית על עפר בצר" - על אשר תשוב אליו תשית על הארץ חוסן ומבצרים

"ובצור נחלים" - הסלעים גבוהים שבנחלים עמוקים יהיה לך אוסף צבירת אופיר היא סגולת מלכים שהיו מסגלים ואוצרים זהב הבא מאופיר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושית על עפר בצר", אז יהיו כל קניני העוה"ז כאפס בעיניך, עד שתהרוס כל המבצרים שיהיו שוים לעפר, "ואת זהב אופיר תשית בצור נחלים", שישאר במקום שמוציאים משם את הזהב, ר"ל לא תבטח לא בערי מבצר ולא בעושר:


ביאור המילות

(כד-כה) "בצר". כמו מבצר, וכן "בצריך".

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושית" - ר"ל המקום יהיה לך לחוזק כאלו שמת לך מבצר בנוי על עפר הארץ החזקה יותר מהעשוי ממעל בגובה

"ובצור וגו'" - ר"ל יתקיים עושרך כאלו שמת זהב אופיר בצור חזק אשר בעמקים אשר יתקיים מפאת מקומו ומפאת עצמו כי זהב אופיר הוא החזק שבזהבים

מצודת ציון

"בצר" - מבצר

<< · מ"ג איוב · כב · כד · >>