מ"ג איוב טו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע תָּבִין וְלֹא עִמָּנוּ הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־יָּ֭דַעְתָּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע
  תָּ֝בִ֗ין וְֽלֹא־עִמָּ֥נוּ הֽוּא׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה ידעת", במה תתפאר לאמר שאתה חכם מכל האדם, הלא לא תוכל להתפאר גם עלינו בידיעתך, והנה הידיעה תהיה או על ידי החוש וההכרה, עז"א "מה ידעת ולא נדע", או ע"י התבונה והשכל שמבין דבר מתוך דבר, עז"א "מה תבין ולא עמנו הוא", או ע"י הבחינה ונסיון שבחן תולדות הימים ע"י שהוא זקן ובחן כל תולדות הזמן והטבע, עז"א.


ביאור המילות

"ידעת, תבין". הידיעה מושגת ע"י החושים, והבינה הוא ע"י מופתי והיקשי התבונה בדבר שאין לחוש מבוא בהם, כמ"ש בכ"מ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה ידעת" - מהו החכמה אשר ידעת אתה ואנחנו לא נדע ומה הדבר אשר תבין ואין הבינה ההיא עמנו

<< · מ"ג איוב · טו · ט · >>