לבוש יורה דעה קמד
קיצור דרך: LEV:YD144
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • סימן קמד | >>
סימן קמד בטור יורה דעה ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב
סעיף א[עריכה]
כשם שעבודה זרה ותקרובה אסורין – כך דמיהן אסורין; שכן כתיב: "והיית חרם כמוהו" – כל מה שאתה מהיה ממנו יהיה חרם כמוהו ואסור בהנאה.
לפיכך ישראל שמכר עבודה זרה – דמיה אסורין. אבל גוי שמכר עבודה זרה שלו, אף על פי שמכרה כדי שיעבדה הלוקח – הדמים מותרין; שלא אמרה תורה "והיית חרם" וגו', כל מה שאתה מהיה ממנו יהיה חרם, אלא גבי ישראל ולא גבי גוי.
ודווקא שהדבר ידוע שמוכרה לעשות צרכיו בדמיה, כגון לפרוע חובותיו או שאר צרכיו. אבל אם אין ידוע – יש לחוש שמא מכרה לקנות בדמיה עבודה זרה אחרת, והרי המעות מוקצין לעבודה זרה ואסורין. ועיין לעיל סוף סימן קל"ב.
סעיף ב[עריכה]
יש אומרים: ישראל שהיו בידו יין נסך ועבודה זרה, וכיוצא בהם דברים האסורים בהנאה, ומכרם לגוי בהקפה, וחזר הגוי ומכרם לאחֵר קודם שפרע לזה הישראל הקפתו, ובא הגוי ופרע לישראל – הדמים מותרים בדיעבד; שכיון שבשעת הפרעון שפורע הגוי לישראל את דמי העבודה זרה שלקח ממנו אין העבודה זרה ברשות הגוי – אין אלו המעות שנותן נקראים "חליפי עבודה זרה", ומותרין בדיעבד.
מיהו לכתחילה אסורה, דמכוער הדבר.