לבוש אורח חיים לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש התכלת על אורח חיים · סימן לד | >>

סימן לד בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

סדר הנחת הפרשיות בתפילין
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

הסדר הנחתן בבתים גם כן הוא להם ז״ל בקבלה מסיני, אלא שיש מחלוקת בקבלתן ז״ל. לרש״י ולהרמב״ם ז״ל מסדרין אותם באופן שיוכל הקורא העומד לקראת המניח לקרות אותן כסדר שהם כתובות בתורה, דהיינו קדש משמאלו של המניח בבית החיצון שהוא לימין הקורא, ואחריו והיה כי יביאך בבית השני, ואחריו שמע בבית השלישי, ופרשת והיה אם שמוע בבית הרביעי שהוא בית החיצון לימין של המניח.

ולרבינו תם כן הוא הסדר, קדש משמאלו של המניח, ואחריו והיה כי יביאך בבית השני, כדלעיל, אבל בשלישי והיה אם שמוע, וברביעי שהוא חיצון שמע, סימן לדבר הוויות להדדי, ושני השי״נין, דהיינו קדש שמע, לצד חוץ אצל השינין שבבתים, וכן הוא הסדר בשל יד, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה.

והעולם נהגו כרש״י והרמב״ם, כסדר שהם כתובים בתורה. ואם החליף הפרשיות בבתים של ראש או בשל יד, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, פסולין.

סעיף ב[עריכה]

ולפי שנחלקו בזה גאוני עולם, ותפילין של אלו פסולין לאלו, ואמרו חכמים ז״ל: מקום יש בראש להניח בו שני תפילין וכן בזרוע, לכן נהגו קצת הרוצים לנהוג מדת חסידות ויראת אלהים ומנהגם כך בשאר עניינים, נוהגים לצאת ידי שניהם ועושין להם שתי זוגות תפילין כשתי הדיעות ומניחין שניהם. ויכוין בהנחתן, שבאותן שעשויין כתיקונן אליבא דהלכתא בהן הוא יוצא ידי חובתו, והאחרות יהיו לו כרצועות בעלמא, ואין כאן משום בל תוסיף אלא כשעושה חמש בתים.

ואם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד, יניח כדברי האחד של יד ושל ראש, ויסלקם מיד ואחר כך יניח האחרות על סמך ברכה הראשונה. ואם יעשה כן, יניח תחילה סדר של רבינו תם ואחר כך של רש״י ורמב״ם, כדי שיקרא קריאת שמע ותפילה בשל רש״י, דהואיל וכל העולם נוהגין כרש״י לא יפרוש עצמו מן הציבור בשעת קריאת שמע ותפילה, דהוה ליה כעושה אגודות אגודות. ואף על פי שבאופן זה יעשה הברכה על של רבינו תם, ואין הציבור נוהגין כן, אין קפידא, כי הברכות עולין לשתיהן, ואין הנחת הראשונות וסילוקן נקרא הפסקה, כיון שעוסק בהן ואינו פוסק עד שיניח השניות.

או יעשה כן והוא טוב יותר: יניח של רש״י תחילה ויברך עליהן, כמו שעושין הציבור, ויהיו עליו עד אחר קריאת שמע ותפילה, ואחר התפילה יניח של רבינו תם בלא ברכה. ואם לבו נקפו[1] שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו כשקורא בתחילה קריאת שמע בלא תפילין של רבינו תם, דשמא הלכה כמותו, יחזור ויקרא גם בשל ר״ת "שמע" "והיה אם שמוע".

סעיף ג[עריכה]

מכל מקום לא יעשה כן להניח שני זוגי תפילין אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, דאי לא כן הוי יוהרא, דהא כולי עלמא נוהגין כרש״י. ועוד, ששלחו כתב מארץ ישראל שנפלה הבימה שעל קבר יחזקאל הנביא, ומצאו שם תפילין ישנים מאוד והיו כסדר רש״י והרמב״ם.

והנוהגין בשתי התפילין שכתבנו, גם כשכותב אותם של ר״ת צריך גם כן לכותבן כסדר שהם כתובים בתורה כמו לרש״י והרמב״ם, שבכתיבה הכל מודים שצריך לכותבן כסדרן בתורה. לפיכך בשל יד, שהם בקלף אחד, יכתוב קדש והיה כי יביאך, ויניח חלק מקום פרשת והיה אם שמוע, ויכתוב שמע בסוף הקלף, ואחר כך יכתוב והיה אם שמוע על המקום שהניח חלק, דסדר הנחתן בבתים בשל יד ושל ראש שוין הם.

סעיף ד[עריכה]

ולא יניח ב׳ הזוגות בכיס אחד, שהרי על כרחך אחת מהן פסולין והוא כמו חול ואסור לתתה בכיס של תפילין. אלא יעשה שני כיסין, ויעשה סימן בכל כיס לאיזה הוא עשוי, שלא יתן של זה בזה.

ולהניח שתי זוגות תפילין מסדר אחד שהנוהגין[2] בו, יש להסתפק אם יש בו משום בל תוסיף. דשמא דומיא דציצית, שיכול ללבוש כמה בגדים שיש ציצית בהם, והוא הדין תפילין. וכן משמע אמרם ז״ל בעניין בל תוסיף: "כגון ה׳ פרשיות בתפילין", דמשמע הא שתי זוגות לית בהו משום בל תוסיף. או נימא הוא הדין שתי זוגות מסדר אחד, ואינו דומה לציצית, שכל כסות חייב בהן; ואגב ה׳ מינים בלולב אמרו גם כן ה׳ פרשיות בתפילין. ויש להחמיר שלא להוסיף כלל.

  1. ^ אולי עדיף "נוקפו".
  2. ^ תיבה זו צריכה תיקון.