כרתי/יורה דעה/ק
בריה וכל הני אינם בטילים רק מדרבנן אבל מהתורה בטילים ועמ"ש פלתי בדברי תוס' ומפורשי' והעלתי דאינו אלא מדרבנן:
וביצה שיש בו אפרוח עי' פלתי דרטב"א חולק ובמקום דיש עוד צר להקל יש לצרפו ולומר דלא קרוי ברי'
אפרוח אבל יש בו דם לכ"ע לא הוי בריה ועיין פלתי ודע כי כוונת המחבר במאמרו ביצה שיש בה אפרוח להיפוך שהיה בביצה ופי' היה אפרוח בביצה והוציאו מבינה ונתערב עם אפרוחים אחרים ואינו ניכר וקמ"ל דזה אפרוח שהיה בביצה אסורה מתחלת ברייתו ונקרא בריה ואינו בטל אבל ביצה שיש בו אפרוח שהיה בביצה לא יצוייר התערובת דאם גם באינך ביצים אפרוחים כולם אסורים ואי לית בהו מה תערובות שייך וכבר נדפס קו' זו בשמי בס' באר היטב ותי' שם אין שחר
אפי' באלף עמ"ש פלתי לחזק דעת האומרים ברי' בטל באלף ע"ש
חיות או ברית נשמה ועמ"ש פלתי כנה דמותר להרגו בשבת אי בטלה בתבשיל כאשר קרה בזמן חות יאיר שנפל לתוך מרק של אורז דא"א לבודקו ע"ש:
שאסור מתחלת ברייתא והרא"ש חולק ועמ"ש פלתי דנ"מ אם הרחש הנקראים מילווין נקראים בריה:
ושור הנסקל ואף דאסור מחמת אבר מן החי מ"מ מחמת אותו איסור אינו אסור מתחלת ברייתו עמ"ש פלתי כי הגהת ש"ד חולק:
אין שמו עליו והא דלא נתן טעם זה בנבילת עוף טהור כמ"ש הרא"ש באמת דאף חתיכה שם נבילה עליו דאזלינן בתר שם עצם ד"מ תרנגולת שנתנבלה אם נחתך אבר נקרא חתיכת תרנגולת עי' פלתי.
ד' אצבעות היינו בגסה ובדקה ב' אצבעות או"ה פר"ח:
ס' נגד שומנו ואם הוא דבוק בחתיכה אחת צריך ס' נגד כל החתיכות מאיסור דבוק ועמ"ש פלתי שיש להקל:
אם נמוח עמ"ש פלתי דיש להקל ומכ"ש בנשפך:
ג' תולעי' הואיל בריה דלא בטל הוא מדרבנן בעינן דאתחזק בג' תולעי' ועמ"ש פלתי: