כרתי/יורה דעה/צג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לא יבשל בו חלב ואפי' דחלב ס' לחלוחות הבשר שבקדירה נתבשל עם חלב וה"ל בישול בב"ח ולכתחלה ודאי יש לאסור:


בנ"ט היינו בקפילא ולדידן בס' ואף דסתם כלי אינו ששים נגד מה שבתוכו מ"מ איירי דידעינן כמה בשר היה בקדירה וא"כ ידעינן דהי' ששים.


וצריך לשער נגד כל הכלי דמסתמא בלע הכלי:


לא בשר וכו' דבשר לא יבשל כיון דבישל בחלב ואף לאחר מע"ל אסור לכתחלה ומכ"ש חלב כיון דבלעה תחלה בשר


אבל שאר דברים עמ"ש פלתי בישוב דברי הטור וכללו של דבר אם בשל בשר וחלב זא"ז ומע"ל בינותן בין בשר לחלב אזי מותר לבשל כיון דהוא פגום אבל אם בישל בשר וחלב תוך מע"ל ואח"כ עבר מע"ל וביקש לבשל ד"א אסור כמש"ל סי' פ"ז דבב"ח נטל"פ אסור וע"ל הבדל בין כ"ח לכ"מ


והוא חומרא בלי טעם נראה טעם כי לרוב שמכסין הקדירה הוא בדבר שיש בו חומץ או דבר חריפות המכסין אותו נבל יפוג חורפו וחמוצו ושאר תבשיל אין מכסין ובדבר חרי' נותן טעם לפגם אסור ומזה נתפשט המנהג לאסור כיסוי אינו ב"י: