כרתי/יורה דעה/עג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אין לו תקנה אע"פ שרוצה לאסור הכלי שבשלו בו הכבד


שיהי' ראוי' דהיינו חצי צלייתו


ואח"כ יכול לבשלו ולצלותו בתנור עם שאר בשר מותר ולא שייך בהו ריחא ומותר לצלותו על הנייר:


ידיחה אפילו בלא רצון בישול ג"כ יש להדיחה:


ויש מי שאוסר עי' פלתי שהארכתי בשורש הדברים שהוא דעת הרמב"ם וטעם האוסרים זולת הרמב"ם דס"ל שלוקה אוסר' ואנן אין בקיאין בין כבוש לשלוק ואם נכבשה במי' מע"ל ע"פ שהארכתי בכח דהיתרא אבל הכלי שנכבשה בו הכבד נאסרה וגם נהיגי לכבוש עם הכבד הלב ושומן גם אלו אסורות זולת הכבד מותר'. כבד ששהה ג' ימים בלי מליח' נר' דאין להחמי' אחר צלייתו דבלא"ה דין בשר ששהה ג' ימים הוא רק חומרת הגאונים:


אפי' ע"ג וכו' וכ"ש למטה וכ"כ פר"ח ולא כט"ז דחולק:


כנגד הכבד הש"ך הביא בשם ת"ח דכלי שאכלו בו כבר מותר ונראה דלא עירה לתוכו רותח דאי עירה הא מבשל כ"ק וספיקא דאורייתא להחמיר כ"כ מ"י ונכון:


מיהו הכבד עצמה וכו' עיין פלתי שהארכתי ולעת הצורך יש להקל: