כרך של רומי/ד
סימן ד'[עריכה]
מעשה בא לידי פה רומא בשנת התרי"א באיש אחד שהיה רוצה להקדיש חתיכת משי מרוקמת זהב בצורת עופות ואחר העיון וההשקפה אסרתי לעשותו מחדש. והגם שמב"י בתשו' אבקת רוכל סימן ס"ו מתיר בשופי וכן הרב כנסת יחזקאל סימן י"ג הוא מן המתירין. עכ"פ מי שעומד על בוריין של דברים בשתי תשובות של מרן שם מסימן ס"ג בעיניו יראה ולבבו יבין דדבריו מרפסן איגרי. ודבריו שם בסימן ס"ג עולים לפו"ד. מאחר דבנה דייק בסוף דבריו על כונת המתפללים ובענין הכונה בכל הצורות איתא להאי טעמא. ועל הכל שהרב זקן אהרן סימן קט"ו אסר להדיא כיעו"ש בדבריו באורך. ורב גובריה ורב חיליה לאורייתא כנודע. ולבי אומר לי שמ"ש מרן שם בסוף סימן ס"ו וז"ל. ולהיות כי במקום שאירע המעשה יש רב סמוך אם יסכים לדברי הרב מורה להתיר. אך אם לא יראו דברי בעיני כת"ר דברי הרב שומעין עכ"ד. ואין ספק שהוא הרב זקן אהרן שהיה רב מוסמך בדורו של מרן כנודע (עיין תשו' מרן באבקת רוכל סימן ק"ט ובתש' זקן אהרן סימן קע"ג) וגם מריהטא דענינא נראה שכל אלו התשו' מסימן ס"ג ואילך אירעו בקושטאנטינופולי אתריה דמוהר"ם קפסאלי והרב זקן אהרן ז"ל ועל הכל שעכ"פ כיון שדברי מרן מרפסן איגרי וגם שהוא כתב שאם הרב המוסמך לא יסכים להתיר דברי הרב שומעין. וא"כ הרי רב מוסמך שאינו מסכים. ומה לי אם הוא אותו שכיון מרן או אחר. ושוב ראיתי להרב ערוך השלחן י"ד סימן קמ"א סוף אות יו"ד דקכ"ו ע"ג שתמה ע"ד מרן ז"ל מתשובה לתשובה עלז לבי בה' ועיין עקרי הד"ט שלא דקדק ברשימת התשובות הללו ודוק וכל זה שכתבתי לעשות מחדש אבל מה שכבר הקדישו מזה זמן מאי דהוה הוה. וכן הוראתי למעשה בק"ק יראי ה' שיש להם מפות מצויירות והתרתי אותה על פי האמור. אבל מחדש הא ודאי אין לנו להורות שום צורה לא שוקעית ולא בולטת ולא צורת אדם ולא שום צורת עופות וחיות. ועל זה אני מדקדק בכל מקדיש מפות או פרוכיות שלא ירקמו הארמ'ה מבלי שום צורה וה' יצילנו משגיאות. ועיין שיורי ברכה י"ד סימן קמ"א או' ו' וד' שיש להעיר עליו לא הרגיש מתרי פסקי מרן ז"ל הנז"ל ודברי הרד"ק בהגהותיו מדוקדקי' הרבה ודוק היטב. ועיין הרדב"ז ח"א סי' ק"ז: