כרך של רומי/ג
סימן ג'[עריכה]
הנה אנכי מרביץ תורה בישראל פה רומא רבתא יע"א בשבטי ישראל הודעתי נאמנה איך האיר וזרח אל עבר פנינו. ידיד נפשנו ומאור עינינו חד מיקירי וגבירי עירנו זאת לש"ם שב"ו סי' שמואל אלאטרי נר"ו בחזרתו ממסעיו וביום הועד הגדול הודיע לנו מצפוני לבו. כי אחד המיוחד מאילי ושרי וטפסרי הארץ אשר בה דרך בה שאול שאל האיש מאתו שאלה אחת גדולה והיא: אשר בחזרתו לחט"ול אל עירו ואל שער מקומו יעשה כל טצדקי לשלוח לו אבן מקיר בית הכנסת הישן אשר פה העירה יע"א גדולה או קטנה אפילו עד כגריס. כי נפשו חשקה להיות לו זכרון טוב בבית גנזיו לזכר עולם. והגביר סי' שמואל הנז' נר"ו בכל כוחו הודיע לנו כי השר השואל הנז' הוא יקר רוח ואיש מפורסם נכבד מאד והדבר נחוץ עד מאד. וכל אנשי הועד כארבעים נפשות ה' עליהם יחיו ועמהם הסופר הנאמן דקהלתנו יע"א כולם פה אחד אמרו מה טוב ומה נעים כי יקום דבר. זו בלבד כולם נתנו עיניהם עלי באומרם אלי. שהוא דבר נוגע לי ואם שעל פי הדין נוכל להוציא דבר מן הקדש חוצה באיזה אופן שיהיה. הם יהיו מסכימים ששים ושמחים לעשות רצון השר השואל הנז' מאחר כי הגביר סי' שמואל הנז' המגיד את כל האמור. דבריו נאמנו מאד. וחביב עליהם עד לאחת. ואני בעניי נטפלתי לעיין בספרי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם והתרתי הדבר על פי מה שפסק הש"ע א"ח סימן קנ"ג סעיף ו' ז' ועל פי ביאור סעיפים אלו שבארם הדק היטב הרב פני יהושע (שהיה רב ואב"ד בעיר הגדול קראקא יע"א) בשו"ת א"ח סימן ו'. (ועיין להגאון הרמ"ז ז"ל בס' הנורא חק"ל י"ד ח"ב בשיירי א"ח סימן יו"ד וסימן י"א ומה שהאריך בפרטים אלו ואכמ"ל על דבריו ז"ל ודוק היטיב) ועל פי מה שפסק הש"ע שם סעיף י"א שבלאו הכי דעתנו בעז"ה לגדל ולחזק ב"הכ זה ולשכללו אם יסייעונו אחינו אנשי גאולתנו בעז"ה. איך שיהיה כללן של דברים שבהתר גמור נעשה מעשה זה בלתי שום ריח ספק.
ועדותי זאת לדור אחרון כי חתיכת האבן הזאת היא מבית אלהים. והוא היה כנסת קדמון שברומי נקרא כנסת ההיכל וכן כתוב על הפתח כתיבה קדמונית (ומפי השמועה למדנו שנקרא כן יען עדין היה היכל ה' שבירושלים קיים). וכאשר באו הספרדים מהגירוש. אחינו הישראלים הרומיים נתנו להם בשכירות ב"הכ זה ובנו אחר על גבו ועד היום אותו שעל גבו נקרא כנסת ההיכל. כי כן השר המקבל מנחה זאת נכון לבו בטוח כי נעשה כל חפצו ורצונו בלתי שום שינוי ותמורה. והוא ודאי אינו צריך זירוז למען תהיה מנחה טהורה עומדת לעד. ועל דבר אמת וצדק באתי על החתום בסוף אדר מ"ש ית"ר שאת לפ"ק נאם הגבר דשף מדוכתיה מהר הקדש ירושלים לרעות ביעקב אפתחא דרומי יע"א ברוב עוז ושלום: