כף החיים (פאלאג'י)/כב
סימן כב[עריכה]
אף ידי יסדה,
אפרוש את כפי בנטילת ידים לסעודה
א. קודם שיתחיל ליטול יאמר שאו ידיכם קודש ולא אחר הנטילה משום תכף, חסד לאלפים דף כ' ע"א, ועיין אליהו זוטא, וסולת בלולה
ב. כפי דברי רש"ל ומגן אברהם, טוב שינהגו ליטול על הסדר שיושבים בשלחן ולא להתחיל מן הגדול, דאדרבא זהו כבודו כרוב גודלו שיטול סמוך לברכת המוציא שלא להפסיק, ועיין באליהו זוטא, ועולת תמיד, וידוע דשיעור ההפסק הוא כשיעור הליכת כ"ב אמה, ונתנו סימן, ב"ך יברך. כמו שכתב בקמח סולת, ועיין בספר אדני פז, ובפרי מגדים במשבצות זהב ואשל אברהם, ובספר עבודה ומורה דרך
ג. יגביה ידיו למעלה כדכתיב וינטלם וינשאם, ודוקא האצבעות, כמו שכתב בפרי מגדים, ומחצית השקל, ועיין בציוני סדר עקב, ולעיל סימן ח', וברש"ל, ובאליהו זוטא, ויזהר לנגב היטב, הא לאו הכי כאילו אוכל לחם טמא, ותראה באותיות לחמ"ם טמ"א בגימטריא בל"א ניגו"ב ידי"ם, עיין לבוש, ואליהו זוטא, וכתב בספר עמודי שמים, דכשיגביה ידיו יגביה ימין על שמאל קצת, יע"ש
ד. יברך קודם הניגוב ולא יהיה נוגב ומברך, ולא ינגב בחלוקו, ולאו דוקא בחלוקו אלא הוא הדין בבגדיו באיזה מהם, והעושה כן בא לידי שכחה כן כתב בספר אשל בפרי, ובבאר היטב, ועיין חסד לאלפים סימן ק"ב דף צ"ו ע"א ודף צ"ז ע"ב, ולעיל סימן ח' אות ג' בס"ד
ה. חמשה דברים צריכים נטילת ידים, וסימנם ושבולת שטפתנ"י כנסת הגדולה סימן קנ"ח משם אבודרהם בברכת אשר יצר, ועיין קמח סולת דף ל' ע"ד
ו. יזהר ליטול ידיו אפילו לפחות מכביצה אלא שלא יברך, אבל פחות מכזית אפילו נטילת ידים לא בעי רוב דגן סימן נ', ודבר זה נפתח בגדולים עיין אליהו זוטא, וערך השלחן, ופרי מגדים במשבצות זהב ואשל אברהם, וזכור לאברהם אות נ', ומחצית השקל, וספר עבודה ומורה דרך, ובברכי יוסף, ושיורי ברכה, ואחרון חביב בספר פתח הדביר הנדפס מחדש לרב ספר'א אור החיים נר"ו דעמד בזה בסימן קנ"ח אות א' יע"ש, ולטיבולו במשקה אפילו פחות מכזית בעי נטילת ידים, ואפילו שהוא לנקות הפירות במים, אלא דאם הוא תכף אחר ברכת המזון אין צריך נטילת ידים. ברכי יוסף, ואגורה באהלך דף ז' ע"ג, ועיין מט"י, וערך השלחן, וכסא אליהו
ז. אם יצא מבית הכסא והוא בא לישב בשולחן לאכול, אשכחן סברות רבות בהאי מילתא, סברא ראשונה דיטול שתי פעמים כי ברכת אשר יצר הוא הפסק, ובין נטילה לנטילה יגע במקומות שיתחייב בנטילת ידים, סברא שניה, דאחר שיגמור הנטילת ידים שלש פעמים יערה עוד הפעם ואחר כך יברך שתים, ואין קפידה בזה על הפסק של ברכת אשר יצר, סברא שלישית, דנטילה ראשונה לא יעשה כתקונה ואחר כך יעשה כתקונה ויברך שתים כנזכר, ועל ארבעה שנוהגים לשום הפרש בין גדולים לקטנים, והלוקח סברת המחמירים אפילו בחורף תבא עליו ברכה, ולענין סדר הברכות נמי מצינו סברות חלוקות, אחת דבתחילה אשר יצר ושוב על נטילת ידים, ואם הקדים על נטילת ידים אין קפידא, שנית דלכתחילה יברך בתחילה על נטילת ידים ואחר כך אשר יצר, שלישית דיאמר על נטילת ידים והמוציא ואחר כך אשר יצר, והאומרים דאשר יצר בתחילה, יש מהם שאמרו דיאמר אשר יצר בין שפיכה לשפיכה ועל נטילת ידים בנגוב, וכל אלו הסברות תמצאם ברבנן סבוראי. ואשא את שמותם על שפתי, רש"י בפרד"ס דף ל"ח ע"א, ספר החסידים סימן נ"ח, מוהר"מ ב"ב בתשובות הקצרות, קיצור של"ה דף מ' סוף ע"ג, ובהג"ה שם ריש ע"ד, אליהו זוטא, ומשבצות זהב, ואשל, ומחצית השקל, וערך השלחן, וספר עבודה ומורה דרך, ושמן המאור, וחסד לאלפים דף צ"ו ע"ב, ובלבוש שם, ובספר בית דוד סימן ע"ו, ובאספקלריא המאירה דף ק"ז ריש ע"א, ובזכור לאברהם מערכת נ', ובספר בית מנוחה דף ל"ה ע"ב, ובספר נוהג כצאן יוסף דף כ"ח סוף ע"ב, ובספר פתח הדביר סימן קס"ה אות ב'
ח. רבינו בחיי בספר שלחן ד' נתן סימן להדינים שיש במים ראשונים לעיכובא מה שלא יש במים אחרונים, והם ראשי תיבות כה"ן ח"ן שע"ה מכפרת ועיין קמח סולת דף ל' ע"ד
ט. אם אוכל פת כדי למתק השתיה או המליח יטול בלא ברכה. ערך השלחן סימן רי"ב, ועולת תמיד דף כ"ז ע"ב משם עמק ברכה, ועיין נמי בספר אשל מפרי, וכל זה נעלם מהרב משחא דרבותא סימן ק"ע, ועיין זכור לאברהם ח"ג מערכת נ', ובספר בית מנוחה
יוד הסכמת מורינו הרב שיירי כנסת הגדולה, והרב בית דוד, ולקט הקמח, הוא דתרי חומרי לא עבדינן, דהיינו היכא דהוא מבושל וגם על ידי כף או מזלג דאין צריך נטילת ידים. ועיין בספר עיקרי הד"ט סימן ט' אות ג' לענין האוכל במגריפה או בכף, ועיין במש"כ בספרי זוטא רוח חיים סימן קנ"ח לענין שכר וקפה וכדומה להם שהעליתי בס"ד, ועיין זכור לאברהם ח"ג מערכת נ'
יא. יזהר הרבה שלא ישבו הבנים הקטנים בשלחן אם אינן נוטלים ידיהם כראוי, ולא יעשה בזה פעמים שאתה מתעלם, דמלבד שנוגעים במאכל מסתמא בידים מזוהמות, עוד זאת משום חנוך לנער ועיין לעיל סימן ח'
יב. זכור לטוב להרב מהר"א אלקלעי ז"ל בזכור לאברהם מערכת נ', דלימדנו להועיל אופן הנטילה כיצד יעשה בסדר נאות שיהיה בלי פקפוק, והאיש הירא יראת ה' טהורה הוא שיתנהג כסדר שכתב שם. וכזה ראה וקידש בספר אורחות צדיקים לגורי האר"י, ועיין בספר בית מנוחה, ועיין מה שכתבתי אני בעניי בקונטרס חיים לראש בדיני ורחץ ובדיני רחצה קצת דינים מנטילת ידים, ולעיל בנטילת ידים שחרית, ועוד תשוב ותראה בספרי הקטן רוח חיים סימן קנ"ח מה שכתבתי שם בחמלת ה' עלי
יג. נטילת ידים לסעודה, כתב בקיצור של"ה דף ט"ל ע"ד דיטול שמאל תחילה, וכן כתב בספר עבודה ומורה דרך, אכן בחסד לאלפים דף צ"ו ע"ב כתב דימין תחילה, וכן כתב בשמן המאור, ובאשל מפרי, ומחצית השקל, אלא דאפילו למאן דאמר שמאל תחילה, משמע לפי הטעם דמודה מיהא דהיכא דנוטל מיד אחר יהיה ימין תחילה
יד. לא ירחוץ ידיו לא ראשונים ולא אחרונים מכלי של מים שבירך עליו. כדמשמע מדברי ספר החסידים, ובתשובות הגאונים בספר נהרות דמשק סימן רע"ו, ועיין מה שכתב רב אחאי גאון כמהר"א אשכנזי נר"ו בספר הבהיר מעשה אברהם סימן מ', ובמדרש תלפיות דף רי"ב ע"ג, ועיין מה שכתב ידיד נפשי חכם בני נר"ו בספר והוכיח אברהם דף ז' ע"ב
טו. כתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן קנ"ט, דאם אשתו נדה וחולה הותר לבעלה ליתן לה שתעשה נטילת ידים, עיין שם בס"ד
טז. לענין מי הים, ראיתי להגאון המפורסם רבינו הגדול מרן זקני ז"ל בספר חקרי לב ח"ג ליורה דעה סימן פ"ח דהכשיר, ובספר בית מנוחה דף ל"ג ע"א חלק עליו, והרואה יראה דמה שדחה לראיית הגאון מרן זקני לא הוי דחיה למעיין בדבריו, ובספר עמודי שמים הכשיר על ידי בישול ועיין אליהו זוטא, ובאשל מפרי, ועיין בספר נדיב לב חלק אורח חיים סימן ח' להרב מר בריה כמהרד"ח נר"ו העומד היום על מזבח הדפוס, שפלפל בחכמה בענין זה ונעשה סניגור ומליץ טוב בעד הרב הגאון מ"א חק"ל תפוחין קדישין, ודחה ראיית הרב בית מנוחה ז"ל בטוב טעם ודעת, ועלתה הסכמתו להכשיר במי הים ולא דמו לחמי טבריה דפסיכי, יעש"ב, ועיין דקדוקי חברים דף כ"ז ע"א
טוב. מים שבדק בהם הכלים או שלא ישאבו יין ושמן פסולים לנטילת ידים, ברכי יוסף סימן ק"ס, ובשמן המאור שם, ובספר בית מנוחה הכשיר, ודוקא במצנן יין הוא דנפסלו, יעויין שם, ועיין אליהו זוטא, עוד כתב בברכי יוסף סימן קס"א, דאם נפל הרטיה מאצבעו בתוך הסעודה צריך ליטול ידו במים, ועיין בספר י"א, ובאר היטב, וזכור לאברהם מערכת נ', ובית מנוחה דף ל"ו ע"א פסק דאין צריך ועיין משבצות זהב בפריו
חי. עוד כתב בברכי יוסף סימן קס"א, דנענוע הטבעת לא מהני לנטילת ידים, ועיין עיקרי הד"ט סימן ט' אות מ"ב תקון לטבעת, ועיין עוד שם אות מ"ח, וכן הביא בספר בית מנוחה משם ג"ן המלך סימן קכ"ב, דתלמיד חכם דתורתו אומנותו או סוחרים דאין להם מלאכה גרועה אינן צריכים להסיר הטבעת לנטילת ידים ועי' בס' בארות המים ביו"ד סימן י"א
יט. עונש המזלזל בנטילת ידים דאמרו דנעקר מן העולם היינו כשאינו נוטל כלל, ומה שאמרו דבא לידי עניות הוא ברביעית מצומצם, כן הכריח הרב ערך השלחן שם, ובמשבצות זהב בפריו כתב, דמה שאמרו נעקר מן העולם היינו במזלזל תמיד, ומה שאמרו דבא לידי עניות היינו דעובר לפעמים, ותדקדק שם בלשונו דנקט בראשונה עניות נמי, ובחלוקה שניה חיוב מיתה דישכנו נחש, יעויין שם, ושומר נפשו יזהר מאד ולא יחוש על הצינה, או שיש פצעים בידיו וכאיב ליה הנטילה, ואני אמרתי דרך רמז בפסוק א'רחץ' ב'נקיון' כ'פי' ו'אסובבה' דראשי תיבות כוא"ב וסופי תיבות צינ"ה, להודיענו דהגם דהוא בזמן הצינ'ה וגם כוא'ב לו הנטילת ידים, עם כל זה אין פוטר אותו, וטהר ידים יוסיף אומץ.
ך. המקיים תכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. ברכי יוסף סימן קפ"א משם הרב מר זקנו זלה"ה
אך. הכלי של הנטילה צריך שיהיה מחזיק רביעית, וישפוך רביעית, ואף על פי שלא נתן החצי בכל יד בדקדוק אין קפידא, ובלבד שלא ישאר מקום בלי מים בכל היד, אשל מפרי
בך. יזהר לשתות מים קודם נטילת ידים, ודוקא פחות מרביעית כדי לפטור מה ששותה בתוך הסעודה, וידוע מה שאמר מוהרח"ו, דפעם אחת שתה רביעית והכיר בו רבינו האר"י זכותו יגן עלינו אמן שלא בירך ברכה אחרונה, ומזה אנו למדין דברכת המזון אינו פוטר אם שתה רביעית מקודם, ברכי יוסף, ושלחן הטהור, ושם הביא משם הרב פרי האדמה, דגם לאוכל פת הבא בכסנין צריך שיברך מקודם שהכל, יעויין שם, וכן כתב בעמודי שמים דף רפ"ו ע"א, ועיין בספר מורה באצבע סימן ג' אות ק"א, ובספר פתח הדביר נר"ו דף קע"ח ע"ב וג' וד' ודו"ק, ובמה שכתב בספר עבודה ומורה דרך, ובאשל מפרי, ודרך ישרה, וסולת בלולה סימן קע"ד, ושמן המאור שם, ובכסא אליהו סימן קנ"ח, וערך השלחן בהשמטות, וחסד לאלפים דף ק"ז ע"ב, ובית מנוחה דף ס"ט ודף ע"ט יע"ש, ובשיעור רביעית הביטה וראה להגאון הרב נטע שעשועים ז"ל בסימן א', עיי"ש, ומנהג קושטא יע"א, דרגילים לשתות יין ולאכול קצת פירות קודם שישבו בשולחן, ומגמתם כדי לפטור לכל הסעודה. וכזה ראיתי בספר עמודי שמים דף רפ"ה ע"ב, ועיין מה שכתב בספר זרע יעקב סימן י', ובברכי יוסף סימן קע"ו, ובמחזיק ברכה שלו בקונטרס אחרון סימן קע"ד, וזכור לאברהם ח"א בברכות אות ד' ואות פ', ובחסד לאלפים סימן קע"ד, ובאליהו זוטא, ודוק
כג. מלתא כדנא איתיה באזהרה גם בפירות שאוכל בתוך הסעודה, כגון ענבים וצמוקין וכדומה להם כל פרי היוצא בזמנו, דיש מהם אשר תאוה נפשו לאכול מהם בתוך הסעודה וחשיב ליה כמו סאל'אטס (סלט), דעל אלו וכיוצא באלו התיקון הוא דיברך מקודם דהא בלאו הכי הם דברים הבאים מחמת הסעודה, וכמו כן אם שורה פיתו ביין צריך שיברך בתחילה על היין, כמו שכתב בשיירי כנסת הגדולה, ולקט הקמח, ועיין בקיצור של"ה, ובגו"ר כלל ד' וה', ופרח שושן כלל א', וזכור לאברהם מערכה ב', ופתח הדביר סימן קע"ז, ועיין מה שכתב בספר כתונת יוסף סימן י"ד, ובספר קדשי דוד, וחסד לאלפים דף ק"ד ע"ד ודוק, ועל כל פנים אם בירך על הפרי קודם הסעודה ואכל אחר כך ממנו בקינוח סעודה קודם ברכת המזון, לא יברך עוד עליו אלא יבקש פרי אחר לקבוע עליו ברכה. ועיין להרב פתח הדביר נר"ו סימן קע"ו, ולקמן סימן כ"ד אות ה' ודוק
כד. אף על גב דיין פוטר כל מיני משקין בין לברכה ראשונה בין לברכה אחרונה, מיהו אם שתה המים קודם שבירך על היין, צריך לברך ברכה אחרונה על המים בפני עצמו כמו שפסק הרב בית דוד סימן פ"ז, ועיין בבאר היטב סימן ר"ח, ועיניך תראנה בחסד לאלפים סימן קע"ד שהאריך בזה ככל הצורך, ועיין מה שכתב הרב מעשה אברהם בסימן מ"ב בזה יעויין שם
כה. אגב גרסאי אביע אומר בדבר ההוה ורגיל, והוא דכשבא לשתות קאב'י, מה טוב שישתה מים תחילה כדי לכוין בברכה אחרונה על הקאב'י גם כן, אלא דאם הוא שכחן, העדר טוב ממציאותו ולא יעשה כן, ואם שכח ובירך ברכה אחרונה על המים יש בזה מבוכה גדולה, ואם לדידי ציית לא ישתה הקאב'י תכף, אלא יפסיק מעט בדיבור ויסיח דעתו לדבר אחר ואחרי כן יברך וישתה הקאב'י, ואם לא ישתה כלל בעת ההיא הוא יותר טוב. ועיין בספר שדה הארץ ח"ג סימן י"ד, וקרית מלך רב ח"א סימן נ', וערך השלחן סימן קנ"ז, ועיקרי הד"ט סימן י' אות כ"ז, ועיין זכור לאברהם בדיני ברכות אות כ' ואות ק', ובח"ג מערכה ב' לענין ד' כוסות ודוק