כף החיים/אורח חיים/תכט
(א) סעיף א: שואלים בהלכות פסח וכו' — כדאיתא בפסחים (דף ו.): שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. והטעם כתוב שם בגמרא, שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני, יעו"ש. ואף על גב דבש"ס נקט שואלין ודורשין, השמיט השולחן ערוך לשון "דורשין", לפי שעיקר הדרשה היה בזמן הבית משום תקנת הקרבן, כדאיתא בבית יוסף ובעבודה זרה דף ה' ע"ב, יעו"ש. חק יעקב אות א. ומיהו כתב בית יוסף: אף על גב דהשתא אין לנו קרבן, כיון שבזמן שהיה קרבן התקינו שיהו דורשין שלושים יום קודם, תקנה לא זזה ממקומה, עכ"ד. וכן כתבו בתוספות עבודה זרה שם. וכן כתב הפרי חדש. ועיין לקמן אות ג'. ועוד עיין בסה"ק עדות ביעקב דרוש ב' לשבת הגדול טעם בסוד לשלושים יום קודם פסח, יעו"ש:
(ב) שם: שואלים בהלכות פסח וכו' — כדי שיהיה להם שהות רב להתעסק בטחינת החטים ואפיית מצה והגעלת כלים וביעור חמץ, דאילו בפסח לית להו תקנתא אי לא עבדו להו כהלכתייהו מקמי הכי, מה שאין כן בשאר מועדים. ומשום הכי לא בעי לשאול ולדרוש בהלכותיהם כל כך זמן קודם. בית יוסף, וכן כתב הלבוש. אמנם הב"ח כתב להוכיח מדברי הפוסקים דבחג ועצרת נמי דורשים שלשים יום קודם, יעו"ש. וכן כתב מגן אברהם ס"ק א. וכן כתב הפר"ח, חק יעקב אות ב, אליה רבה אות א. ומיהו בביאורי הגר"א כתב דבעצרת אין צריך שלשים יום אלא רק מא' בסיון, יעו"ש:
(ג) וכתוב במחזורים, דעכשיו בגלות שאין לנו קרבנות – סגי לדרוש בשבת שלפני הפסח. ומכל מקום מצוה לכל אחד ואחד לעסוק בהלכות פסח כל שלשים יום לפני הפסח, ע"כ. וכיוצא בזה כתוב בדרשות מהרי"ל. ואפשר לתת טעם למנהג, דלאחר שגרם העוון שנתפזרו פיזור רב ודרים בכפרים ועיירות, ובשבת הגדול באים אל קהילה במקום שיש רב דורש, וגרים שם עד אחר המועד, על כן לא נהגו לדרוש עד יתאספו בני הכפרים בשבת הגדול. ולזה נקרא שבת הגדול לחד טעמא, לפי שמתקבצות קהילות גדולות לשמוע הלכות גדולות. ב"ח. וכן כתב מגן אברהם ס"ק א, דעכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול ובשבת שובה, והעיקר להורות לעם ה' דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון, ומהרי"ל היה דורש גם הלכות חג בשבת שובה, עכ"ל. והביא דבריו חק יעקב סוף אות ג. ויש מקומות שדורשים כל הלכות מועדים בשבת שלפני החג, כגון הלכות ראש השנה בשבת שלפני ראש השנה והלכות יום הכפורים וסוכות בשבת שובה והלכות שבועות בשבת כלה וכו', לפי שכך עיקר התקנה, להתחיל בדברי אגדה ומוסר להמשיך לב העם, ולסיים בדבר הלכה, לדעת מה יעשה ישראל. וכך אנא עבדא נוהג, שקודם סיום הדרשא של שבת הגדול או שבת כלה וכו' אומר הדינים השייכים לאותו חג, וגם בכל שאר שבתות השנה קודם סיום הדרשא – אומר קצת דינים הנצרכים משולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה וכו'. ועיין בספרי הקטן עדות ביעקב דרושים לשבת הגדול ושבת כלה וכו', ובספרי הקטן יגל יעקב וספר ישמח ישראל דרושים על התורה לכל שבתות השנה, יעו"ש: