כל בו על ההגדה - הא לחמא עניא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הא לחמא עניא

הא לחמא עניא פירוש זו הודעה לתינוקות למה אנו מחלקין המצה לשתים כדרכו של עני, דלחם עוני אכלו אבותינו במצרים דרך חפזון. והיו אומרים זה אל זה 'כל דכפין ייתי וייכול' כלומר כל מי שלא התקין יבא אצלי שהרי אצלי מתוקן. 'וכל מאן דצריך ייתי ויפסח' ולא יתמהמה על זה. 'השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל' כלומר יש לנו לשמוח על זה שאנו נאכל עתה בחיפזון לשנה הבאה נהיה אנחנו בארץ ישראל ונאכל שם במתון כרצונינו. ואם השתא אנו עבדים לשנה הבאה נהיה כולנו חפשים - כל זה מספר שאמרו אבותינו ואנו עושין דוגמתן.
והתקינו מסדרי ההגדה ז"ל המאמר הזה בלשון ארמי כדי שיבינו הנשים והטף - שהיו מספרים בלשון ארמי.
והתקינו 'לשנה הבאה בני חורין' בלשון הקודש שלא יבינו המאמר הארמיים ויחשבו אותם מורדים במלכות.
ויש מפרשים שלפיכך קורא הלחם הזה לחם עוני לפי שמדת הפסח היא עשירית האיפה והיא גם כן מנחת הדל שאין ידו משגת.
ויש מפרשים שכונת זה המאמר שאנו צריכין לומר 'כל דכפין ייתי וייכול' פי׳ מי שאין לו מה יאכל יבא אצלי. 'וכל מאן דצריך' כלומר מי שצריך כרפס וחרוסת ומרור ויין לארבע כוסות יקח ממני. 'ויפסח' פירוש יקח צרכי הפסח, שכן ראוי לעשות למי שהיכולת בידו.