כל בו/עט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · כל בו · עט · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן עט[עריכה]

עט. דין הלכות מיאון

קטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה והויא אשת איש דרבנן רק שיוצאה במאון. עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות. גדלה שעה אחת ולא מאנה שוב אינה יכולה למאן ואם הגיעה לכלל שנותיה אינה יכולה למאן.

ועד מתי היא נערה מבת שתים עשרה שנה ויום א׳ עד בת שתים עשרה וו׳ חדשים ויום אחד והיא שהביאה שתי שערות מכאן ואילך הרי היא כבוגרת. דאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ו׳ חדשים בלבד. אמר שמואל בודקין לגטין ולקדושין ולגרושי׳ ולחליצה ולמאונין וכו׳.

וה״ר יצחק ז״ל כתב אם הגיעה לכלל שנותיה אינה יכולה למאן ואינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין.

ואם השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן. ואם אינה יודעת לשמור קדושיה אינה צריכה למאן. והמאון בפני שלשה ואם מאנה הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו.

וממאנת ביבם אך אסורה היא לאביו ואם נתן לה גט אף על פי שהיא קטנה הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו. ולעולם ירחיק אדם עצמו מן המאון והממאנת אינה צריכה להמתין שלשה חדשים. נתקדשה לאחר הן הן קדושיה הן הן מאוניה.

ובית דין כותבין לה בקוצר. בפנינו מאנה פלונית בת ר״פ ב״פ בעלה ולא יאריכו יותר פן יחשב כגט. ויש כותבין גטה הכי ביום פ׳ לירח פלוני פלונית ב״פ באתה לפנינו ואמרה שאמי הטעתני והשיאתני למי שאינו הגון לי ואפילו הגון איני רוצה בו ובדקנו אנו בית דין אחר דבריה ומצאנוה עדין קטנה היתה וכתבנו לה גט מאון שתהא רשאה לילך לכל אדם להנשא כדת משה וישראל.

ט״ו נשים פוטרות עצמן ופוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום. ואי אתה מוצא דבר זה אלא בשני קרובים נושאים שתי קרובות. בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובתה ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו ואחות אמו ואחות אשתו אשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו וכלתו כל אלו אם מתו ואם מאנו ואם נתגרשו או שנמצאו אילוניות צרותיהן מותרות פי׳ בתו כיצד היתה בת של ראובן נשואה לשמעון או בת בתו או חמותו או אחת מכל עריות אלו שפי׳ למעלה ומת שמעון אחיו בלא בנים הרי אלמנתו של שמעון נופלת לפני אביו ליבום ובשביל שראובן יבם אחי שמעון היה אינו יכול ליבם בתו או חמותו או קרובתו והרי הוא פטור מן החליצה ומן היבום.

וכיצד פוטרות צרותיהן שאם היו לשמעון נשים אחרות ונתאלמנו כלן כשם שהאחת אסורה ליבם כך כלן אסורות הרי הן פוטרות עצמן ופוטרות צרותיהן. צרות צרותיהן כיצד שאם הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו שני ומת ונפלה לפני ראובן ליבום הואיל וצרת בתו היתה אסור ליבם אותה וכל צרותיהן פוטרות עצמן וצרותיהן וצרות צרותיהן וכן כלם.

נשלמו הלכות מאון