כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)

כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) מתוך

כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977

כללים בדבר תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

---

ק״ת תשל״ז, 1358.

---

בתוקף סמכותה לפי סעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, ולפי חוק לשכת עורכי־הדין, תשכ״א–1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי־הדין כללים אלה:

---

1.

הגדרות

בכללים אלה –

”החוק“ – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975;

”שכר טרחה“ – שכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול.

2.

שכר טרחה לאחר פסק־דין

שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט, לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק.

3.

שכר טרחה בפשרה

על אף האמור בסעיף 2, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה.

4.

שכר טרחה כשאין הליכים משפטיים

שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהסתיים ללא הגשת תביעה לבית המשפט לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע.

5.

מס ערך מוסף

השיעורים שנקבעו בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף שבו נתחייב עורך־הדין לפי חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1976.

6.

השם

לכללים אלה ייקרא ”כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977“.

---

ג׳ בניסן תשל״ז (22 במרס 1977)

• י׳ ננר
  יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
• נתאשר.
  חיים י׳ צדוק
  שר המשפטים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.