כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)
כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים) מתוך
כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל״ז–1977
כללים בדבר תעריף מקסימלי
ק״ת תשל״ז, 1708, 2032; תשל״ח, 790.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 82 ו־109 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, ושאר הסמכויות הנתונות לה בדין, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
רישום דירות מגורים [תיקון: תשל״ז, תשל״ח]
ברישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן יהא שכר הטרחה כמפורט להלן:
(1)
בעד רישום פעולות מכר, מכר ללא תמורה, חליפין, חכירה וחכירת משנה בבנין הכולל לא פחות משמונה יחידות יקבל עורך הדין של הקבלן שכר מקסימלי של 1% לדירות שמחירן עד 250,000 לירות, ולא פחות מ־1,000 לירות;
(2)
בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות יקבל עורך הדין של הקונה בקשר עם הפעולות המנויות בפסקה (1) שכר מקסימלי 1⁄4% לגבי דירות שמחירן עד 250,000 לירות;
הכל בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל״ז–1977“.
ט׳ באייר תשל״ז (27 באפריל 1977)
- יצחק ננר
יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - נתאשר.
חיים י׳ צדוק
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.