כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)
כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית) מתוך
כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ״ט–1988
ק״ת תשמ״ט, 32; תשנ״ז, 422.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
הגדרות
בכללים אלה –
”דירקטור“ ו”חברה ציבורית“ – כמשמעותם בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”חברה אם“ ו”חברה בת“ – כמשמעותם בסעיף 96א לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983.
איסור על דירקטורים של חברות ציבוריות [תיקון: תשנ״ז]
(א)
עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית, לא ייצג אותה חברה, את חברת האם שלה או חברה בת שלה, ולא יתן להן ייעוץ משפטי.
(ב)
עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית לא ייצג נושא משרה באותה חברה ולא יתן לו ייעוץ משפטי בענינים הנוגעים לפעולתה של החברה.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם על עורך דין שהוא בן זוגו, בנו, שותפו, מעסיקו או עובדו של עורך דין שהוא דירקטור כאמור ועל חברת עורכי דין, שעורך הדין חבר בה.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על עורך דין עובד חברה ציבורית המכהן מטעמה כדירקטור בחברה־בת או חברה־אם של אותה חברה, ובלבד שהחברה שבה הוא מכהן כאמור, מקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שאינו עובד החברה הציבורית.
שמירת זכות
אין בכללים אלה כדי למנוע מעורך דין שהוא דירקטור להביע דעה בעניין משפטי במסגרת תפקידו בדירקטוריון.
היתר
(א)
הלשכה רשאית להתיר לעורך דין שחל עליו איסור לפי כללים אלה, לייצג חברה או נושא משרה בה, או לתת להם ייעוץ משפטי, אם הדירקטוריון של אותה חברה החליט במליאתו לבקש מעורך הדין לעשות כן בענין מסויים שבתחום מומחיותו.
(ב)
בקשה להיתר יכול שתוגש לאחד משניים אלה:
(1)
הועד המרכזי;
(2)
הועד המחוזי של המחוז שבו המבקש חבר.
תחילה
תחילתם של כללים אלה בתום ששה חדשים מיום פרסומם.
ט״ז באלול התשמ״ח (29 באוגוסט 1988)
- גבריאל קלינג
יושב־ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - נתאשר.
אברהם שריר
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.