כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה)
כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) מתוך
כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012
ק״ת תשע״ג, 114, 168; תשע״ח, 215; תשפ״ב, 4068.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 15א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988 (להלן – החוק), ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקין כללי פטור סוג אלה:
הגדרות
בכללים אלה –
”הסדר תפעולי“ – הסדר, או מקבץ הסדרים, בין שני מובילים בים או יותר, שמטרתו שיתוף פעולה באספקת שירות סדיר להובלת מטענים בים מישראל או לישראל, המביא לשיפור השירות שהיה נותן כל אחד מן המובילים בנפרד אלמלא ההסדר;
”שירות סדיר“ – שירות תובלה ימית בין נמלי ים מסוימים על פי לוחות זמנים המתפרסמים מראש, הניתן באופן סדיר, לרבות שירות על בסיס זמני.
פטור מקבלת אישור [תיקון: תשפ״ב]
(א)
הסדר תפעולי פטור מקבלת אישור בית הדין לתחרות, אם התקיימו לגביו כל התנאים שבכללים אלה.
(ב)
מותר לכלול בהסדר תפעולי כבילות ופעולות כמפורט להלן, כולן או חלק מהן:
(1)
הפעלה משותפת של שירות סדיר, אשר יכול שתכלול אחד או יותר מאלה:
(א)
תיאום או קביעה של לוחות זמנים ונמלים לפקידה;
(ב)
החלפה, מכירה או חכירה צולבת של מקום או תאים באניות;
(ג)
שיתוף במאגר (pooling) של אניות ומיתקני נמל;
(ד)
שימוש במשרד תפעול משותף;
(ה)
אספקת מכולות, שלדות וציוד נוסף, שכירה, חכירה או רכישה של ציוד כאמור;
(2)
התאמה של קיבולת התובלה המוצעת בקו ספנות הנדרשת בנסיבות המקרה כדי להגיב לתנודות בהיצע וביקוש;
(3)
תפעול משותף או שימוש משותף במיתקני נמל ושירותי נמל אחרים הקשורים להפעלת ההסדר התפעולי, דוגמת העברה של מטען בין אניות בגדלים שונים (lighterage), הטענה ופריקה של אניות (stevedoring);
(4)
פעילות נלווית לפעילויות האמורות בפסקאות (1) עד (3), הנחוצה ליישומן, לרבות –
(א)
שימוש במערכות העברת מידע ממוחשבות, למעט לגבי מידע הנוגע לתנאים מסחריים ביחס לצדדים שלישיים;
(ב)
התחייבות צד להסדר תפעולי לעשות שימוש באניות שהוקצו להסדר התפעולי, ולהימנע מלחכור שטח באניות של מי שאינו צד להסדר התפעולי, בשוק שהוא רלוונטי להסדר התפעולי;
(ג)
התחייבות צד להסדר תפעולי שלא להקצות מקום על אניותיו למובילים ימיים שאינם צדדים להסדר התפעולי, בשוק שהוא רלוונטי להסדר התפעולי, אלא בהסכמת הצדדים האחרים להסדר התפעולי.
תחולת הפטור
פטור הסוג שבכללים אלה יחול על הסדר תפעולי אשר מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הכבילות שבהסדר אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר של שוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;
(2)
עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
(3)
ההסדר אינו כולל כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
הסדרים תפעוליים בנתחי שוק של עד 40% [תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]
(א)
היה נתח השוק המצרפי של צדדים להסדר תפעולי עד 40% בשוק שפועל בו ההסדר התפעולי, יראו את ההסדר התפעולי כמקיים את התנאי האמור בסעיף 3(1); ואולם אין באמור כדי לקבוע שאם היה נתח השוק המצרפי של הצדדים להסדר התפעולי גבוה מ־40% אין מתקיים התנאי האמור בסעיף 3(1).
(ב)
לעניין חישוב נתח השוק המצרפי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו כללים אלה:
(1)
נתח השוק המצרפי יחושב על בסיס נפח הסחורות המובלות (בטונות או יחידות TEU);
(2)
בחישוב נתח השוק של צד להסדר תפעולי, יובא בחשבון סך כל נפח ההובלה של אותו צד בשוק הרלוונטי, לרבות נפח ההובלה במסגרת ההסדר התפעולי הנבחן, במסגרת הסדר תפעולי אחר או שלא במסגרת הסדר תפעולי, באניות של אותו צד או של מי שאינו צד להסדר התפעולי.
(ג)
על אף האמור בסעיף 8(א) לכללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006, ימשיך פטור הסוג שבכללים אלה לחול –
(1)
אם חרג נתח השוק המצרפי של צדדים להסדר תפעולי מנתח השוק המצרפי הקבוע בסעיף קטן (א), לתקופה של עד שנתיים רצופות בשיעור שלא עלה על 10%;
(2)
אם צדדים להסדר תפעולי חרגו מן הדרישות הקבועות בסעיף 4(א) או (ג)(1) למשך שישה חודשים אחרי השנה שבה אירעה החריגה (להלן – תקופת החריגה הפטורה); תקופת החריגה הפטורה תוארך בשנה אם הסיבה לחריגה נובעת מיציאה מן השוק של מוביל בים שאינו צד להסדר התפעולי.
סייגים לתחולת הפטור
על אף האמור בסעיף 3 לא יחול פטור הסוג שבכללים אלה על –
(1)
הסדר תפעולי הכולל כבילה באחד או יותר מעניינים אלה:
(א)
מחירים לצדדים שלישיים שיידרשו, יוצעו או ישולמו, לרבות הנחה שתוצע או תינתן, או הרווח שיופק; לעניין זה יובהר כי גם המלצה בהסדר בדבר מחיר לצדדים שלישיים היא כבילה הנכללת בסעיף זה;
(ב)
חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו הצדדים להסדר או לפי אמת מידה אחרת;
(2)
הסדר תפעולי שתכליתו הגבלת הכמות, האיכות או המגוון של שירותים או נכסים שצד להסדר יציע, יספק או ירכוש מצדדים שלישיים, למעט כאמור בסעיף 2(ב)(2);
(3)
הסדר תפעולי המגביל את יכולתם של החברים בו לפרוש מן ההסדר בלי לשאת בקנסות או בסנקציה אחרת, לרבות בחיוב להימנע מפעילות כלשהי של תובלה בין־לאומית בים, לתקופה קצובה או בלתי מוגבלת; ואולם הסדר תפעולי שמתקיימים בו כל תנאי פטור סוג זה, ייכלל בפטור הסוג אף אם הוא כולל דרישת הודעה מוקדמת של עד שנה מראש לגבי פרישה מן ההסדר, ואף אם הוא קובע כי הודעה מוקדמת כאמור יכול שתינתן רק בתום שלוש שנים מכניסת ההסדר לתוקף או מתחילתה של פעילות לפי ההסדר, לפי המאוחר.
תוקף [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
תוקפם של כללים אלה עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ו (17 באוקטובר 2025).
הוראת מעבר
הסדר כובל שנעשה טרם כניסתו לתוקף של תיקון סעיף 3(7) לחוק כנוסחו בסעיף 48 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011 (להלן – התיקון), ולא נחשב כהסדר כובל בהתאם לסעיף 3(7) כנוסחו לפני התיקון, יהיה פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין עד תום תשעה חודשים מיום התחילה.
ו׳ בחשוון התשע״ג (22 באוקטובר 2012)
- דיויד גילה
הממונה על הגבלים עסקיים - נתאשר.
שלום שמחון
שר התעשייה המסחר והתעסוקה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.