לדלג לתוכן

כללי התחלת החכמה/מבוא לפירוש הרש"ל לאילן

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מבוא למהדורה החדשה

רבן של ישראל, רבינו שלמה לוריא - המהרש"ל, מגדולי חכמי פולין, הנודע בשערים בתורתו שבנגלה המתבדרת בהיכלי התורה בכל הדורות, היה גם גדול בתורת הסוד, ונמנה על מוסרי הקבלה בדורו. הוא היה ראש ישיבה ופוסק בלובלין שבפולין, באותה תקופה בה האיר אורו של האר"י ז"ל וגוריו, בעיה"ק צפת שבארץ ישראל.

אחד מחיבורי המהרש"ל המעטים בתורת הסוד שנותרו בידינו[1], הוא "פירוש האילן", והוא ביאור קצר על העשר ספירות, כינוייהם ושמותיהם. הוא כעין קיצור ותמצית של הספר "שערי אורה", וכמעט כל מושג וכינוי שמביא המהרש"ל, מובא בספר שערי אורה ביתר ביאור ואריכות, עם הוכחות ודרשות פסוקים ומאמרי חז"ל וקשרים אחרים. הקונטרס הנוכחי נכתב בקיצור נמרץ עם ביאורים תמציתיים, והרבה פעמים אף בלא ביאור ופירוש כלל.

קונטרס זה יצא לראשונה בדפוס בשנת תקמ"ה (מצורף לספר מסילות חכמה, למהר"מ פאפארוש) ונקרא שמו 'פירוש האילן למהרש"ל'. 'אילן' הוא כינוי ומשל לעשר ספירות.

נראה, שקונטרס זה חביב היה בעיני רבי אריה ליב ליפקין זצ"ל, שטרח וקיצר ותמצת קונטרס קצר זה עוד יותר, וצירפו כחלק שלישי מספרו "כללי התחלת החכמה".

אודות הוצאה זו

הטקסט והסדר במהדורה חדשה זו, הם כמות שהיו במקור.

מוכרח/ניכר מתוך הדפוס שהרבה טעויות ושיבושים נפלו בהעתקתו, אך, לצערנו ובעו"ה אין בידינו שום כת"י או דפוסים אחרים כדי לתקנן. אבל מרוב התועלת שיש בספר וחשיבות הספר, הדפסנו כמות שהוא, ולציין באיזה מקומות תיקונים שנראים לעיניים וכו' .
אך, תוך כדי מלאכת העריכה, נעשו כמה תיקונים ושיפורים (עיין במבוא לספר כללי התחלת החכמה), ובנוסף עשינו כדלהלן:
  • כל אחד מי' הפרקים מסודר ומחולק מחדש לפסקאות ולחלקים, מפני השייכות בין הכינויים או השמות המוזכרים בכל קטע.
  • הדגשנו כל שם או כינוי שמביא הגרא"ל בקיצור שמות שלו. בכל פרק, יש עוד כמה כינויים ושמות שלא הביא הגרא"ל בקיצור שלו – אותם לא הדגשנו, כדי להקל על המעיין הרוצה להעמיק ולהבין למה הגרא"ל הביא כינוי זה, והשמיט כינוי זה.
  • עשינו כמה תיקונים בלשון המהרש"ל, המוכרחים על פי דברי הגרא"ל זצ"ל.

אנו מודים להר"ר שרגא אייזנבך שליט"א, שעבד וטרח הרבה להוציא לאור את הקונטרס של הרש"ל, יחד עם עוד כמה חיבורים חשובים, בהוצאתו החדשה והמפוארת של "האילן הגדול" להגר"מ פאפארוש זצ"ל (ירושלים, תשס"ח). זכותו של המחבר זצ"ל תעמוד לו ולמשפחתו, על עבודתו והתנדבותו, כדי להפיץ ולפרסם תורת גדולי המקובלים.

  1. ^ עוד הופיע על שמו בדפוס מתורת הסוד, שני חיבורים קטני הכמות ורבי האיכות: פירוש לזמירות שבת (נדפס לראשונה, מצורף לסדר ברכת המזון עם פירוש רבי נתן שפירא, ונציה שס"ג), מנורת זהב, ביאור על למנצח בצורת מנורה (נדפס לראשונה, פראג שמ"א).