כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית) מתוך

כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית), התשנ״ב–1991

ק״ת תשנ״ב, 236.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 57(ב) לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977 (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת הפסיכולוגים ועם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין כללים אלה:

1.

הגדרות

בכללים אלה –

”לקוח“ – מטופל וכל מי שמבקש או שמבקשים עבורו שירות;

”שירות“ – טיפול, אבחון, הערכה, שיקום, ייעוץ או הדרכה מקצועיים בתחום העיסוק בפסיכולוגיה;

”תעודה“ – לרבות אישור, דין וחשבון, חוות דעת, הודעה.

2.

שמירת טובתו של המטופל

בעבודתו המקצועית יפעל הפסיכולוג לטובת הלקוח בנאמנות ובמסירות תוך שמירה על הגינות, על כבוד הלקוח ועל רמה מקצועית נאותה.

3.

שמירה על כבוד המקצוע

פסיכולוג ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל מעשה העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

4.

דרישת מיומנות מקצועית

לא יציע פסיכולוג ולא יבצע שירות הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת, אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או הכשרה כאמור למתן אותו שירות.

5.

תעודה כוזבת או מטעה

פסיכולוג אשר בין במזיד ובין ברשלנות חתם או נתן, בתוקף עבודתו המקצועית, תעודה שהיא כוזבת, מטעה או שלא בהתאם למיומנות וההכשרה הראויה, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת פסיכולוג.

6.

קבלת טובות הנאה

לא ינצל פסיכולוג התקשרות מקצועית לשם קבלת כספים, מתנות, או טובות הנאה אחרות מעבר לשכר המגיע לו.

7.

התנהגות שאינה הולמת

לענין סעיף 33(1) לחוק יראו כהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע הפסיכולוג את כל אלה:

(1)

הפרה של סעיף מהסעיפים 2 עד 6 לכללים אלה;

(2)

הפרה של סעיפים 7, 9 או 10 לחוק;

(3)

הפרה של תקנות הפסיכולוגים (פרסומת), התשל״ט–1979.