כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים) מתוך ספר החוקים הפתוח

כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984


ק״ת תשמ״ד, 906, 1569.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א)(3) לחוק הבזק, התשמ״ב–1982 (להלן – החוק), אני קובע כללים אלה:


הגדרה
בכללים אלה, ”החברה“ – כמשמעותה בחוק.
רשות כניסה [תיקון: תשמ״ד]
החברה וכל אדם שהיא הרשתה רשאים להכנס למקרקעין לשם התקנה, בניה, הצבה או קיום של מתקני בזק, המיועדים לתת שירותי בזק למקרקעין אחרים, המפורטים להלן:
(1)
עמוד והכבלים המחוברים אליו;
(2)
כבלים, צנרת תת־קרקעית לכבלים על אבזריהם;
(3)
גוב תת־קרקעי ששטח רצפתו אינו עולה על 41 מטרים רבועים, על אבזריו;
(4)
מסגרת סעף שרוחבה כפול גובהה אינו עולה על 9 מטרים רבועים, על אבזריה;
(5)
תיבת הסתעפות על אבזריה;
(6)
מאגד על אבזריו;
(7)
מתלה והכבלים המחוברים אליו;
(8)
מגבר;
(9)
מכשיר טלפון ציבורי גובה (טצ״ג), על אבזריו.
אישור מיוחד
כניסה למקרקעין לשם בניה, הצבה או קיום של גוב תת־קרקעי או מסגרת סעף שמידותיהם עולות על האמור בסעיף 2(א)(3) ו־(4) טעונה אישור מיוחד מאת השר.


כ״ח בשבט התשמ״ד (31 בינואר 1984)
  • מרדכי צפורי
    שר התקשורת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.