כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע) מתוך ספר החוקים הפתוח

כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע), התשע״ה–2015


ק״ת תשע״ה, 1280.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 (להלן – החוק), ובאישור המועצה המינהלית של בנק ישראל כמשמעותה בסימן ב׳ לפרק ד׳ לחוק, אני קובעת כללים אלה:


הגדרות
בכללים אלה –
”לקוח“ – מי מהציבור;
”מטבע“ – שטר או מעה שהנפיק הבנק למחזור ומשמש הילך חוקי לפי החוק;
”ערך“ – הערך הנקוב של מטבע;
”פריטה“ – מסירת שטר או מעה או צירוף של שניהם כנגד קבלת שטר או מעה או צירוף של שניהם בערך שווה לסכום הנקוב בהם.
שירותי פריטה
הבנק ייתן שירותי פריטה בהיקף שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים או 1,000 מעות, הנמוך מביניהם, בכל חודש לכל לקוח.
תחילה ותחולה
תחילתם של כללים אלה שישים ימים לאחר ימים פרסומם.


ג׳ באייר התשע״ה (22 באפריל 2015)
  • קרנית פלוג
    נגידת בנק ישראל
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.