כוכבי שמים רחוקים/מן האדה האיסלנדית/משירי חאפז
מִשִׁירֵי חָאפֶז[1] / שאול טשרניחובסקי
I
גַּזֵּלָה[2]
לִבִּי אִם תִּקַּח תּוּרְקִית-שִׁירַז[3] זֹאת,
בְּעַד שׁוּמָה אַחַת שְׁחוֹרָה
שֶׁעַל לֶחְיָהּ, אֲנִי אֶתֵּן לָהּ
אֶת סַמַרְקַנְד וְאֶת בּוּכָרָה.
שַׂר הַמַּשְׁקִים, הָרֵק הַיֶּתֶר!
וּכְלוּם נִמְצָא בִתְחוּם גַּן-עֵדֶן
גַּן הַדּוֹמֶה לְמוּסַלָּה[4] אוֹ
שְׂפַת רוֹקְנַבַּד הַמְאֻשָּׁרָה?
הוֹי, הַשָּׁרוֹת קַלּוֹת-הָרֶגֶל,
מֵהֶן בִּלְבּוּל בְּלֵב חַכְמֵי-אֶרֶץ,
הֵן סַבְלָנוּת הַלֵּב תְּבַזֵּזְנָה,
כְּבַזֵּז תּוּרְקִים[5] אֶת הַכֵּרָה.
יִפְעַת אֲהוּבָתִי לָהּ צֹרֶךְ
אֵין בְּמַתְּנוֹת שָׁוְא לָהּ אַגִּישָׁה:
בְּלִי תַמְרוּקִים, שְׂרָק וָכֹחַל
הִיא הַיָּפָה בִּבְנוֹת דּוֹרָהּ.
זַמֵּר רַקְדָנִיּוֹת וָיָיִן,
וְאַל תִּפְתֹּר חִידוֹת הֶחָלֶד:
אִישׁ לֹא הִתִּיר וְלֹא יַתִּירָה
הַקֶּשֶׁר הַקַּיָּם וְנוֹרָא.
אוֹן חֲמוּדוֹת יוֹסֵף רָאִיתִי,
וָאָבִין – הַגְּזֵרָה מַכְרַעַת,
כִּי לֹא יָכְלָה עֲמוֹד זוּלֵיכָה
בְּתֻמָּתָהּ וּבְטָהֳרָהּ.
אַתְּ בִּי גוֹעֶרֶת; אַךְ שָׂשׂוֹן לִי
(סְלָחָה לִי אֵל) אוֹתָהּ שְׂפַת קָצֶף,
יָאָה לְאֹדֶם שִׂפְתוֹתַיִךְ
גַּם הַנְּאָצָה זוֹ הַמָּרָה.
וּבְכֵן הַט אָזְנְךָ לִי, רֵעַ;
לְנֶפֶשׁ צְעִירָה, לָעֶלֶם,
עֵצָה, זָקֵן חָכָם יַבִּיעַ,
מִכָּל יָקָר הֵן יְקָרָה.
חֲרֹז, חָאפֶז, כִּפְנִינֵי פֶלֶא
טוּרֵי נִגּוּן שֶׁל הַגַּזֵּלָה,
וְכָעֲנָק שֶׁל כּוֹכְבֵי-בֹקֶר
שִׁמְךָ יָהֵל לְתִפְאָרָה.
II
גַּזֵּלָה
יוֹסֵף הָאָבוּד שׁוּב יַגִּיעַ
אֶל כְּנָעַן, רַק אַל תִּצְטָעֵר!
בֵּית הָאֲבֵלִים יְקַשְּׁטוּהוּ
וַרְדֵי-נוֹי, אַךְ אַל תִּצְטָעֵר!
לִבִּי הַנּוּגֶה, אַל תִּבְכָּיָה,
מַהֵר יַעַבְרוּ יְמֵי-דֶלֶף,
וְשָׂגְבָה הַחָכְמָה עַל כָּל שֶׁגַע
וְתִמְהוֹן-לֵב – אַל תִּצְטָעֵר!
וְיָקִים הָאָבִיב עַל כָּרֶיךָ
כִּסְאוֹ בִּפְרִיחָה מְחֻדֶּשֶׁת,
בְּרֹאשְׁךָ, הַזָּמִיר, כְּלִיל הַוֶּרֶד
יָאִיר בְּאוֹר – אַל תִּצְטָעֵר!
קַוֵּה! כִּי הַסּוֹד, לֹא יָדַעְתָּ,
אוּלַי שָׁם, מֵעֵבֶר לַקֶּלַע,
אוֹצַר שְׂמָחוֹת לֹא חִכִּיתָ
יוֹפִיעַ לָךְ – אַל תִּצְטָעֵר!
הַיּוֹם אִם נֶהְפַּךְ לְפִגְעֵנוּ
גַּלְגַּל גּוֹרָלֵנוּ, הֵן הוּא
עוֹדֶנּוּ סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ, וְאֵין
הֶפְסֵד-נֶצַח – אַל תִּצְטָעֵר!
וּבַעֲלוֹתְךָ אֶל הַכַּעְבָּה,
חוֹצֶה הַמִּדְבָּר, וּבַדֶּרֶךְ
יִפְצַע קוֹץ דּוֹקֵר אֶת רַגְלֶיךָ
לַכְאִיב מְאֹד – אַל תִּצְטָעֵר!
לִבִּי, אִם תַּהֲרֹס סוּפַת-תֹּהוּ
אָשְׁיוֹת הַחַיִּים בְּמוֹ רֶגַע, –
אַל תִּירָא אוֹקְיָנוֹס, כִּי נֹחַ
קַבַּרְנִיטְךָ – אַל תִּצְטָעֵר!
רַבּוֹת סַכָּנוֹת עַל הַדֶּרֶךְ,
וְהַמַּטָּרָה בְּמוֹ אֹפֶל, –
אַךְ אֵין שְׁבִיל לְלֹא סוֹף, וְיִמַּס גַּם
הָאֵד הַזֶּה – אַל תִּצְטָעֵר!
מְאֹד מַר לַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶר
פְּרִידָה וְהַקִּנְאָה הָאוֹכֶלֶת.
חוֹתֵךְ כָּל גוֹרָל הֲפַכְפַךְ הוּא
יוֹדֵעַ כֹּל – אַל תִּצְטָעֵר!
חָאפֶז, אִם אַתָּה בְּמוֹ עֶרֶב
עָגוּם בְּפִנָּה מְיֻתֶּמֶת
עוֹשֶׂה תְפִלָּתְךָ אוֹ שׁוֹקֵעַ
בְּקוֹרַאן-קֹדֶשׁ – אַל תִּצְטָעֵר!
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.
- ^ על חייו של שֶׁמְס אָד-דִּין מוּחֲמַד שִׁירַזי, גדל המשוררים הליריקאים של פרס, לא ידוע הרבה. רב הדברים המסופרים עליו – הם בבחינת אגדה.
- ^ גזלה – צורה ספרותית. שבה השתמשו גם משוררינו בספרד.
- ^ תורקית-שיראז – התורקיות היו בבחינת נשים אכזוטיות.
- ^ מוסלה – גנים מפורסמים בעיר שירז על גדותיו של הנהר רוקְנַבַּד.
- ^ כבזז תורקים – התורקים המהגרים בשירז היו בעלי נימוסים גסים.