לדלג לתוכן

יריעות שלמה על רש"י/שמות/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בד"ה יחשבו כו' שבמקרא לשון כו' נ"ב ולי נראה מדלא כתיב פן ישוב מה צ"ל פן ינחם אלא ש"מ דלא קפיד קרא אמה שישובו כי בודאי לא (יצאו) [תצא] מחשבתם לפועל כי לא יניחם יי' אלא שחש המקום על הירוס דעתם ומחשבו' שכל פעם יתנו לב להשיב ודוק מהרש"ל:

מה שפרש"י וחמשי' מזוינים כו' ואח"כ מפרש ד"א משום דלשון זיון אינו אלא למלחמה וכאן לא היו אלא לילך בציווי של מקום ומ"ה לא היה לו לכתוב וחמשים אי לאו שבא ללמוד ד"א כו' מהרש"ל: בד"ה כמו לים סוף כו' נ"ב ובעבור זה נמי פירש כאן סוף לשון קנה הוא כו' דלא תימא לא חסר ל' ויהיה פירש שהלכו למדבר במקום שיש סוף וקצה לים על כן פירש שסוף הוא לשון קנה ודוק מהרש"ל: