לדלג לתוכן

יריעות שלמה על רש"י/שמות/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ו[עריכה]

בד"ה את מי ראת' את הילד נ"ב פי' דאל"כ הל"ל ותרא את הילד אלא כלומר ותרא אותו את מי הילד ובעבור שתואר זה מיותר מ"ה דרשו רז"ל שכינה ראתה מהרש"ל:

פסוק יג[עריכה]

בד"ה ריעך רשע כמותך דאל'כ ריעך ל'ל כו' נ"ב ול"נ בלא יתור דרעך אלא מלישנ' קדייק דמאחר שקרא לאחד רשע כלומר רשע כמותך אפ"ה אין אתה ראוי להכותו וק"ל מהרש"ל:

פסוק יד[עריכה]

בד"ה שהרגו בשם כו' ולא ידעתי כו' ונראה בעיני דלק"מ דמאחר דתלה הריגתו בהריגת המצרי שאמר הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי משמע דה"ק הלהרגני אתה אותי באמיר' כו' ועוד דאי לא הרג את המצרי באמירה למה ירא אותו רשע ממשה שיהרגנו מהיכן תיסק אדעתי' ומה שהקשה עוד אם פי' אתה אומר הוא שהיה מזכיר עליו שם המפורש להרגו איך נוצל כו' נראה דודאי עדיין לא הזכיר עליו השם והא דא"ל הלהרגני אתה אומר ה"ק וכי חפץ אתה להרגני באמירה כו' ומה שהקשה עוד מאחר שפחד ממנו למה לא הרגו לק"מ דלא היה חייב מיתה דהא לא אמר אלך ואמסור רק משה היה ירא ממנו משא"כ המצרי שהיה חייב מיתה גם מה שתמה עוד מי הגיד לאותו רשע שהרגו בשם המפורש כיון שלא פעל שום מעשה בידי' נראה דודאי פעל מעשה בידים כדכתיב ויך את המצרי אבל ג"כ קילל אותו בשם והרשע ראה שלא הכהו מכה שראוי למות בה ושמע שקללו שפט בשכלו שבשם המפורש הרגו ודוק כן נ"ל:

פסוק טז[עריכה]

בד"ה ופי' לו מע"ז כו' נ"ב אבל לא נתגייר ממש כמו שמפורש בריש וישמע יתרו מהרש"ל:

פסוק כ[עריכה]

בד"ה שהמים עולים לקראתו נ"ב ולי נרא' דמצי למילף מדלא כתיב דלה לנו ברהטים כמו שאמר למעלה אלא מלמד שלא היה צריך ברהטים כי המים עולים לקראתו בפעם אחת וישק את הצאן ותדע דבע"כ כך השיבו לו בנותיו שהרי שאל להם אביהם למה זה מהרתן לבא ומה שאלה היא זאת שמא הרועים לא באו לגרשם שהרי אינו וודאי מאחר שכבר אמר ותדלנה ברהטים כו' אלא שמיהרו לבא קודם זמנם וקודם שימלאו כל הרהטים להשקות כל הצאן יאריך הזמן והם השיבו איש מצרי דלה לנו וישק את הצאן ר"ל בפעם אחת וק"ל ומ"ש בתחילה ותמלאנ' ברהטים לאו דוקא אלא שהתחילו למלאו' ודוק מהרש"ל: מה שפירש"י שמא ישא אחת מכם ולא פי' כפשוטו דא"כ הל"ל קראן לו לאכול לחם דאל"כ מה היתה הקריא' משמש' ואינו דומה לויבאו הנערי' ויצחקו לפנינו וכן הרבה דשאני התם דכתיב ויבאו שמתחילה אמר ויבאו דהיינו ביאה בפני עצמה ואח"כ מפרש מה יעשו בביאתן אם רק לעמוד לפניו או לצחק אבל לעולם לא תמצא קריאה שאינה משמשת דבר כמו שפירש"י גבי ויקרא כו' וה"נ אם משמש' הל"ל לאכול לחם מאחר שזולתו לא יתכן אלא שהקריאה היא לאכילה כדרך הקרואים והיינו לסעודה ולישנ' דקרא הוא ולשלמה עבדך לא קרא וכן הקרואים עמה וכן הרבה וכן בלשון אשכנז נופל לשון קריאה על הסעודה אף שאינו מזכיר הסעודה גיבע"ט וא"כ ויאכל לחם דכתיב אחריו הוא ענין אחר משמש בפ"ע דהיינו נשיא' אשה מהרש"ל: