יריעות שלמה על רש"י/ויקרא/כג
בד"ה מקרא קדש כו' דמה נשתנה כו' ולא הוצרך לומר זה דבלא"ה א"א לומר שהמקרא קדש הזה שפי' בו הוא הכתוב בחג הסוכות דא"כ למה נחלק חג הסוכות משאר י"ט לענין מאכל ומשתה ואפשר דלכך פירש"י מקרא קדש אחר שפי' קרא דכל מלאכה וגו' משום דבזולת זה אפשר לפרש מקרא קדש האמור ביוהכ"פ לענין איסור עשיית מלאכה אפי' אוכל נפש משא"כ בשאר י"ט דמותרין במלאכ' אוכל נפש לכן מפרש זה אחר קרא דכל מלאכה וגו' כנ"ל:
אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים שלא תלמד מט"ו כו' בישראל לרבות את הגרים כך פרש"י במדויק' וכן הביאו הרמב"ן ז"ל והא דקאמ' אזרח שלא היה צריך דזיל קרי ביה רב הוא י"ל דאגב סיפא נקט ליה לומר דכיון דהאזרח זה אזרח א"כ עכ"ל בישראל בא לרבות הגרים דלגופיה לא איצטריך כיון דאזרח זה אזרח עכ"ל מהר"ן שפיר' בספר אמרי שפר ואני תמה עליו דהא אות באו' כמו שהביא רש"י בכאן הוא ברייתא בפ' הישן ושם לא הזכיר מידי מגרים וא"כ ע"כ ליכא לפרש הכי כמו שהוא מפר' דברי רש"י דהכא דז"ל הברייתא לשם ת"ר אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כו' אלא עכ"ל דה"פ אזרח זה אזרח אי הוי כתיב אזרח הוי משמ' כל תולדות ישראל אנשים ונשים כתב האזרח מיומן שבאזרחי' להוציא את הנשים וכן פירש"י בפ' הישן וא"כ בודאי דעת רש"י דהכא ג"כ הכי דלא כדברי הרב ז"ל ודע שדברי רש"י ז"ל הם ממש לשון הספרי וקשה היאך שביק תלמודא דידן וכתב דברי הספרי דבתלמודא דידן בפ' הישן מסיק תלמוד' דלהוציא את הנשי' מהלכתא הוא דנפקא והי"א יתירא דהאזרח קאתי לרבות את הגרים ובריית' דקתני להוציא את הנשים מהאזר' אסמכת' בעלמא הוא והיותר תימה דבגמ' פ"ק דקידושין דף ל"ד פריך תלמוד' ל"ל האזרח להוציא את הנשים תפ"ל דמ"ע שהזמ"ג היא ונשים פטורו' קשה והא בסוכה אית' המסקנה דהלכתא היא וקרא אסמכתא בעלמ' וצ"ל דבקידושין פריך ל"ל ההלכתא ודוק כנ"ל: