יריעות שלמה על רש"י/בראשית/לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ד[עריכה]

בד"ה האלה מין אילן סרק כו' נ"ב והקש' הרמב"ן והלא דינא בשריפה או מפרר וזוזרה לרוח ואי מותרת ומיירי שביטלו הגוי בע"כ א"כ מותרת לגמרי ולמה הטמינם ואני שמעתי שיעקב אמר לבניו אם ירדפו יושבי הארץ אחריכם וישאלו למה הרגתם אותם ואם שכם וחמור חטאו הם מה חטאו תשיבו שהיינו מתנים עמהם בתנאי גמור להיות לעם אחד ולעבוד אלהי אברהם ולבער הפסילים וכל אלהי נכר והרי בכל בית ובית מצאנו ע"ז ע"כ הטמינ' לעדות ולראייה אם ירדפו אחריה' ודוק מהרש"ל:

פסוק ח[עריכה]

בד"ה הוגד כו' וכדפרש"י לעיל נ"ב מה שפירש"י שהעלימו מיתתה קבלתי מאדוני חמי ז"ל ע"ד הכוונה המקלל החי חייב שהוא בכלל חרש והמקלל המת פטור ודוק מהרש"ל:

פסוק יא[עריכה]

בסוף ד"ה גוים מנשה כו' נ"ב ואני אומר שאין לשבש כאשר נכתוב לקמן בפ' ויחי מהרש"ל: