ירושלמי תענית א ד
<< | ירושלמי · מסכת תענית · פרק א · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה
[עריכה]מתניתין הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:
הלכה ד גמרא
[עריכה]גמרא אלו הם היחידים אלו שהן מתמנין פרנסין על הציבור. מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא מתפלל ונענה אלא מכיון שהיא מתמנה פרנס על הציבור ונמצא נאמן כדיי הוא מצלייא ומתענייא. חד בר נש הוה מפיק מעשרוי כתיקנן א"ל ר' מנא קום אמור (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית. חד בר נש אתא גבי חד מן קריבוי דר' יניי א"ל ר' זכה עמי א"ל ולא הוה לאביך פריטין א"ל לא. א"ל גבי אינון ומפקדין א"ל שמעית עליהון דאינון סרקין א"ל כדיי את מצלייא ומתענייא. איתחמי לרבנן פלן חמרא יצלי ומיטרא נחת שלחין רבנן ואייתוניה אמרון ליה מה אומנך אמר לון חמר אנא אמרין ליה ומה טיבו עבדת אמר לון חד זמן אוגרת חמרי לחדא איתה והוות בכייה גו איסרטה ואמרית לה מה ליך אמרה לי בעלה דהיא איתתא חביש ואנא בעייא מיחמי מה מיעבד ומפניני' וזבנית חמרי ויהבית לך טימיתי' ואמרית לה הא ליך פניי בעליך ולא תחטיי אמרין ליה כדיי את מצליא ומתענייא. איתחמי לרבי אבהו פנטקקה יצלי ואתי מיטרא נחית מיטרא שלח ר' אבהו ואייתיה שא"ל חמר עבין ההוא גוברא עביד בכל יום מוגר זנייתה משפר
תייטרון מעיל מניהון לבני מטפח ומרקד קדמיהון ומקיש בבבויא קדמיהון. א"ל ומה טיבו עבדת א"ל חד זמן הוה ההוא גברא משפט תייטרון אתא חדא איתא וקמת לה חורי עמודא בכיי' ואמרית ליה מה ליך ואמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש ואנא בעיא מיחמי מה מעביד ומפנינה וזבנת ערסי ופרוס ערסיי ויהבית לה טימיתיה ואמרת לה הא ליך פניי בעליך ולא תיחטיי א"ל כדיי את מצלייא ומתעניא. איתחמי לרבנן חסידא דכפר אימי יצלי ומיטרא נחת סלקין רבנן לגביה אמרה לון בני בייתיה בטורא הוא יתיב נפקון לגביה אמרון ליה אישר ולא אגיבון. יתב מיכול ולא אמר לון אתון כריכין. מי עלל עבד חד מובל דקיסין ויהב גולתה מרום מובלה עאל ואמר לבני בייתיה אילין רבנן הכא בעי ניצלי וייחות מיטרא ואין אנא מצלי ומטרא נחת גנאי הוא לון ואין לא חילול שם שמים הוא. אלא אייתי אנא ואת ניסוק ונצלי אין נחת מיטרא אנן אמרין לו כבר דעבדון שמייא ניסין ואין לו אנן אמרין לון לית אנן כדיי מצליא ומתענייא וסלקין וצלין ונחת מיטרא נחת לגבון אמר לון למה איטרפון רבנן להכא יומא דין אמרין ליה בעיי תצלי וייחות מיטרא אמר לון ולצלותי אתון צריכין כבר דעבדון שמייא ניסין: אמרין ליה למה כד הויתה בטורא אמרינן לך אשיר ולא אגיבתינון. אמר לון דהוינה עסיק בפעולותי מה הוינה מסעה דעתי מן פעולתי א"ל ולמה כד יתבת למיכול לא אמרת לן איתון כריכין אמר לון דלא הוה גביי אלא פלחי מה הוינא מימור לכון בחנפין. אמרין ליה למה כד דאתית למיעול יהבת גולתה מרום מובלה אמר לון דלא הוות דידי שאולה הוות דניצלי בה מה הוינה מבזעא יתה. אמרין ליה ולמה כד הווי את ב איתתך לבשה מאנין צאין וכד את עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין אמר לון כד דאנא הוי בטורא היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה וכד דאנא עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין דלא ניתן עיני באיתא אוחרי אמרין ליה יאות את מצלייא ומתענייא. תני מותר לוכל עד שיאיר המזרח דברי ר' רבן שמעון בן גמליאל אומר עד קריאת הגבר. מה תלמוד לומר עד קריאת הגבר ישן ועמד אסור בשלא התנה אבל אם התנה מותר: