ירושלמי שקלים ז ג
<< | ירושלמי · מסכת שקלים · פרק ז · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה[עריכה]
בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח זכרים עולות נקיבות זבחי שלמים רבי יהודה אומר הראוי לפסחים לפסחים קודם לרגל ל' יום בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא נסכיה חזרו להיות מניחין אותה ובורחין התקינו ב"ד שיהו נסכיה באין משל ציבור אר"ש ז' דברים התקינו ב"ד וזה אחד מהן עכו"ם ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור וכן גר שמת והניח זבחים אם יש לו נסכים קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור ותנאי ב"ד הוא על כהן גדול שמת שתהא מנחתו קריבה משל ציבור רבי יהודה אומר משל יורשין ושלימה היתה קריבה על המלח ועל העצים שיהו הכהנים ניאותין בהן ועל הפרה שלא יהו מועלין באפרה ועלה קינין הטעות במקור הפסולות שיהו באות משל צבור ר' יוסי אומר המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות
הלכה ג גמרא[עריכה]
ר' הושעיא רבה אמר לבא בדמיהן שנו א"ל רבי יוחנן אומרים לו לאדם צא ומעול בקדשים אלא הילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות אם רוב נקיבות זבחי שלמים ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות כיצד הוא עושה מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות א"ר זעירא כמה דאת אמר תמן תנאי ב"ד הוא על המותרות <האובדות> שיקרבו עולות כן את מר אוף הכא תנאי ב"ד הוא על האובדות שיקרבו עולות א"ר יוסי לרבי יעקב בר אחא אין זה מזיד א"ל מכיון שהוא תנאי ב"ד אין זה מזיד א"ר יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה ומותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר"א אמר יפלו לנדבה עשירית האיפה של כ"ג רבי יוחנן אמר חוצה אותה ואחר כך מקדשה ר"ש בן לקיש אמר מקדשה ואחר כך חוצה אותה מתניתא פליגא על רבי יוחנן מקריב מחצה ומחצה אבד פתר לה שכן אפילו מעות ילכו לים המלח מתניתא פליגא על ר"ש בן לקיש נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אבודין ותני עלה מחצה ראשון ומחצה שני תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה פתר לה כר' ישמעאל דאמר עשרון מקדש כשהכהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית האיפה שלו ועובדה בידו אחד כהן גדול וא' כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן כשירה רבי מנא בעי מימר בו ביום שנתקרב תחילה לעבודה בו ביום נתמנה להיות כהן גדול מביא שתים אחת לחינוכו ואחת לחובת היום (ויקרא ו) תופיני בשעת הבאה תופיני ואין בשחרית תופיני והא תנינן העמידו עושה חביתין לעשות חביתין א"ר חייא בר אחא לעשות חמין לרבוכה תופיני רבי יסא בשם ר' חנינה מטגנה ואח"כ אופה אותה רבי אחא בשם ר' חנינה אופה אותה ואח"כ מטגנה תופיני תאפנה נא רבי אומר תאפנה נאה רבי דוסא אומר תאפנה ריבה[1] אתיין אילין פלגוותא כהינין פלגוותא מ"ד תאפנה נאה כמ"ד אופה ואח"כ מטגנה ומ"ד תאפנה נא כמ"ד מטגנה ואח"כ אופה לא סוף דבר שמת אלא אפילו נטמא ואפי' נדחה ממום תני <ר' יוסי בן עזי> ר' יהודה בר פזי דבר דליה ואפי' נדחה ממום מנין לכהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו שתהא מנחתו קריבה משל יורשים ת"ל (ויקרא ו) מבניו יעשה אותה יכול יביאנה לחציים ת"ל אותה כולה אמרתי דברי רבי יהודה ר"ש אומר אינה באה אלא משל ציבור שנאמר (שם) חק עולם <ממי שהבריות שלו> מי שהברית כרותה לו כליל תקטר כליל להקטרה כהן גדול שמת וכו' רבי בא בר ממל בעי מחלפה שיטתיה דר"ש תמן אמר משל יורשין והכא אמר משל ציבור א"ר חייה בר בא ולא יאות הוא מקשה אתא רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן דבר תורה הוא שתהא באה מן הציבור <כיון דחזי דקא מידחקה לישכה> הייתי אומר יגבו לה <מן היורשין> <כיון דחזי דפשעי בה> התקינו שתהא באה מתרומת הלישכה רבי יוסה אמר ר' יוחנן בעי מהו שלימה בשחרית ושלימה בין הערבים או שלימה בשחרית ובטילה בין הערבים כד תהא פשיטא ליה דכתיב מנחת תמיד שלשת לוגין מה הן שלשת לוגין שחרית ושלשת לוגין בין הערבים או לוג ומחצה שחרית ולוג ומחצה בין הערבים אמר רבי חזקיה אוף הדא צריכה ליה שני קומצין מה הן שני קומצין בשחרית ושני קומצין בין הערבים או קומץ אחת בשחרית וקומץ אחת בין הערבים א"ר יוסה כלום למדו לקומץ לא ממנחת חוטא מה להלן שני קומצין אף כאן שני קומצין <מה תמן צריכה ליה אף הכא צריכה ליה> אמר רבי חזקיה כלום למדו שלשת לוגין לא מתמיד של בין הערבים מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין ומה תמן צריכה ליה אף כאן צריכה ליה שלא יהיו כו' ר"ש בן נחמן בשם ר' יונתן בדין היה שימעלו בה והן גזרו שלא ימעלו בה והא תני חטאת מלמד שמועלין בה בה מועלין ואין מועלין באפרה אמר רבי אבהו בראשונה היו משתקשקין בה ונותנין אותה ע"ג מכותיהן וגזרו שימעלו בה כיון שנגדרו גזרו שלא ימעלו בה ועל הקינין כו' האשה הזאת במה היא מתכפרת אמר רבי יצחק תנאי בית דין הוא המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות ואת האובדות
- ^ וראו דיון "מאי ריבה" ומאמר אפשטיין שהובא שם, באוצר החכמה