ירושלמי שבת ט ז
<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק ט · הלכה ז | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה המוציא קופת הרוכלין אע"פ שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת א' זרעוני גינה פחות מכגרוגרת ריב"ב אומר ה' זרע קישואין ב' זרע דילועין ב' זרע פול מצרי ב' חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא מפני שמצניעין אותה לרפואה ר' יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא מפני שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:
גמרא וקשיא אילו הוציא והוציא בהעלם אחת כלום הוא חייב אלא א'. למי נצרכה לר' אליעזר שלא תאמר מינים הרבה ייעשו בהעלימות הרבה ויהא חייב על כל א' וא'. לפום כן צריך מימר אינו חייב אלא א': זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. ריב"ב אומר חמשה. מה טעמא דריב"ב שכן דרכן להיזרע בערוגה: זרע קישואין ב' זרע דילועין ב' זרע פול מצרי ב'. תני חיטים מדיות שתים. ר' שמואל בשם ר' זעירא חיטין על ידי שהן חביבות עשו אותן כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין: חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת. הדא דאת אמר בטהור אבל בטמא כמלוא פי הכלב. ציפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא שמצניעין אותה לרפואה. א"ר אחא שכן אשה סטיפה מושכת ממנה והיא מתרפאה. תמן אמרין מאן דבעי ניפרוש מן דרך הארץ אכיל פלגא ושביק פלגא של שמאל אסור ושל ימין מותר. אבד כל שהוא חסר כל שהוא אין לו תקנה עולמית. כיצד הוא עושה. א"ר יוסי בי רבי בון יהב לה גו צלוחית דבש: רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא.
הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר אוכלין טהורין אין משחקין בהן. והא כתיב (איוב מ) התשחק בו כצפור. לא הותר מן כלל איסור הוא. והא כתיב כצפור. אמר ר' מתניה מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמאה היא: