לדלג לתוכן

ירושלמי שבת דף יד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


משנה במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש ולא בכלך לא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים לא בזפת ולא בשעוה לא בשמן קיק ולא בשמן שרפה לא באליה ולא בחלב נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו:

גמרא

 "לא בלכש" ר' חייא בר בא אמר לוגשא. ר' אחא בשם רבי לייא דדינון אמרין היא הדא היא הדא:
"ולא בחוסן" רבי חנינא בשם רב פינחס פשתן שלא ננערה. כמה דאת אמר (ישעיהו ב) והיה החסון לנעורת:
"ולא בכלך" אנבון קיסריי. ארשב"ג חיזרתי על כל מפרשי ימים ואמרו לי כולכא שמו:
"ולא בפתילת האידן" עורניתא:
"ולא בפתילת המדבר". כשמועה:
"ולא בירוקה שעל פני המים" כיתן דמוי:
"ולא בזפת ולא בשעוה" עד כאן לפתילות; מיכן ואילך לשמנים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני שהאור נמשך לאחוריו והוא שוכח ומוציא את הפתילה. ועוד שלא הוצת האור ברוב הדלק. רבי זעירא בעי מעתה פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק. התיבין חברייא והא קורה הא לא הוצאת האור ברוב הדלק. התיב רבי בא בר ממל והא ששיתא הרי לא הוצאת האור ברוב הדלק. א"ר שמי לא כן א"ר זעירא רב יהודה בשם רב ארבע מדורות כל שהן. מדורות הגפת. מדורות הזבל. מדורות החלב. מדורות גלעינים כל שהן. ועוד מן הדא דר' תחליפא שאל לרב חסדא ולא כן אלפן רבי שבת שחלה להיות בחנוכה שאסור לראות מטבע לאור החנוכה. הרי אינו שכיח ומוציא את הפתילה. הוי לית טעמא דלא משום

 

עין משפט

1 ב_א מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' רס"ד סעיף א':

2 ב_ב מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' רס"ד סעיף ג':

3 ב_ג מיי' פ ה' מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' רס"ד סעיף ח', סמ"ג לאוין סה: