ירושלמי שבועות ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ד · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנה[עריכה]

שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקים ולא בקרובים בכשרים ולא בפסולים ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו ומפי אחרים אינן חייבין עד שיכפרו בו בב"ד דברי רבי מאיר וחכ"א בין מפי עצמו בין מפי אחרים אינן חייבין עד שיכפרו בו ובב"ד וחייבין על זדון שבועה ועל שגגתה ועל זדון העדות ואין חייבין על שגגתה ומה הוא חייב על זדונה קרבן עולה ויורד

הלכה א גמרא[עריכה]

שעירים מיעוט שעירים שנים מה ת"ל שני שיהו שוין כבשים מיעוט כבשים שנים א"כ מה תלמוד לומר שניה שיהו שניהן שוין צפרים מיעוט צפרים שנים אם כן מה ת"ל שתי שיהו שניהן שוין חצוצרות מיעוט חצוצרות שתים א"כ מה ת"ל שתי שיהו שתיהן שוות התיב ר חגיי קומי ר יוסי והכתיב ועמדו שני האנשים מיעוט אנשים שנים ומה ת"ל שני שיהו שניהן שוין והכתיב לא תטה משפט גר יתום הרי מצינו גר דן עם מי שאינו גר יתום דן עם מי שאינו יתום אלמנה עם בעולת בעל א"כ למה נאמר שני מופנה להקיש ולדון הימינו גזירה שוה נאמר כאן שני ונאמר להלן וישארו שני אנשים במחנה מה להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף כאן אנשים ולא אנשים ולא קטנים הרי למדנו שאין האשה דנה מעתה אין האשה מעידה ר יוסי בי ר בון ר הונא בשם ר יוסי נאמר כאן שני ונאמר להלן על פי שנים עדים מה להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שנים עדים אם כן למה נאמר שני שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צורכו ולאחד אומר לו קצר דבריך כנגד אחד מאריך פנים וכנגד אחד מעיז פנים א"ר יודן שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב האסור שלא יהא זה עומד וזה יושב זה מדבר כל צורכו וזה אומר לו קצר דבריך רבי ישמעאל אומר אומר לו לבוש כשלובש או הלבישוהו כשאתה לובש ר בא בשם רב הונא צריכין העדים להיות עומדין בשעה שמעידין מ"ט ועמדו שני האנשים ר ירמיה בשם רבי אבהו אף הנידונין עומדין בשעה שמקבלין עדותן מה טעמא אשר להם הריב לפני ה כתיב לא יומתו אבות על בנים וגו והלא כבר נאמר איש בחטאו יומת מה ת"ל לא יומתו אבות על בנים אלא שלא יומתו בנים בעדות אבות ואבות בעדות בנים מיכן שלא יהו העדים קרובין של נידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן נהרגין ומניין שלא יהו העדים קרובין של דיינין הגע עצמך שאם הוזם אחד מהם אינו נהרג עד שיוזם חבירו אם אומר את כן נמצא נהרג על פיו ומניין שלא יהו הדיינין קרובים זה לזה אמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי דיינים מה העדים אינן קרובין זה לזה אוף הדיינין כן אין לי אלא אבות ובנים שאר קרובין מניין א"ר זירא ובנים לרבות שאר קרובין עד כדון כר עקיבה כר ישמעאל תני ר ישמעאל ושפטו העדה בין המכה וגו שלא תהא העדה קרובה לא למכה ולא למוכה א"ר יוסי אם אומר את כן קרובין לניכה נמצאו ב"ד גואלי הדם מיכן שלא יהו הדיינין קרובין לנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובין לנידונין אמרה תורה הרוג על פי העדים הרוג על פי מטים מה הדיינין אינן קרובים לנידונין אף העדים כן מניין שלא יהו העדים קרובים זה לזה הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן הן נהרגין ומניין שלא יהו העדים קרובין לדיינין הגע עצמך שהוזם אחד מהן כלום נהרג עד שיוזם חבירו אם אומר את כן לא נמצא נהרג על פיו בכשירין לא בפסולין מניין אם לא יגיד ונשא עונו את שמגיד וחבירו משלם ממון יצא פסול שמגיד ואין חבירו משלם ממון מפי ב"ד להוציא עד אחד בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשני עדים יהא חייב ות"ל והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו את שכשר להעיד עדות תורה יצא אחד שאינו כשר להעיד שלא בפני ב"ד אם לא יגיד ונשא עונו מקום שמגיד וחבירו משלם ממון יצא חוץ לב"ד אפילו מגיד אין חבירו משלם ומניין לשני עדים תלמוד לומר והוא עד הרי כאן שנים כר ישמעאל דאמר כל מקום שנאמ עד סתם הרי הוא בכלל שני עד שיודיעך הכתוב אחד אשכח תני ר ישמעאל שני עדים אחד מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי איפשר לומר אחד ראוי לצורפו לחייבו משום שבועת עדות ואת מחייבו משום שבועת ביטוי קרוב מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי ייבא כהדא דמר ר בא בשם שמואל שבועה שנתן פלוני לפלוני ונמצא שלא נתן מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר וכהדא איכן שורי אמר לו איני יודע מה אתה שח ר פוטר משום שבועת הפיקדון ומחייב משום שבועת ביטוי א"ר יוחנן מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום שבועת ביטוי על דעתיה דרבנן אין מצוה להפיסו מפסייו על האמת ואינו מפייסו על השקר תני ר ישמעאל ונשא עונו קרבן מנלן ב"ד הגדה הגדה מה הגדה שנאמר להלן ב"ד אף כאן ב"ד כהדא אין מקבלין העדים אלא אם ראו שניהן כאחת ר יהושע בן קרחה אומר אפילו זה אחר זה רבי ירמיה ר שמואל בר רב יצחק בשם רב יצחק שאמר בשם רב מודין חכמים לר יהושע בעידי בכורה ועידי חזקה ר בא בשם ר ירמיה אף בעידי סימנין כן מהדא פשיטא בשזה אומר איתי שתי שערות בגבו ואחד אומר ראיתי שערה אחת בגבו ואחד אומר ראיתי אחת בכריסו לא כלום היא כל שכן גבו וגבו שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו ואחד אומר ראיתי שערה אחת בכריסו ר יוסי בי ר בון רבי הושעיה בר ר שמי חד אמר פסול וחד אמר כשר מאן דאמר פסול במעיד בחצי סימן ומאן דאמר כשר אני אומר שמא נשרה אחד אומר ראיתי שתי שערות בגבו ואחד אומר ראיתי שנים בכריסו ר בא אמר דברי הכל כשר ר חגיי אמר דברי הכל פסול ר יוסי אומר במחלוקת ר יודן אמר במחלוקת א"ל ר יוסי לר חגיי הא ר יודן סבר כוותי א"ל על דרביה אנא פליג כל שכן עליו א"ר מנא יאות א"ר חגיי אילו שטר שמחותם ארבעה חותמות זה מתיר על ב וזה מעורר על ב וקרא עליו ערר שמא כלום הוא ואין כל חתימה צריכה שני עדים וכא כל סימן וסימן צריך שנים עדים ר חנינה שמע לה משני חזקה אילו אחד מעידו שאכלה שנה אחת ושניה ושלישית ואחד מעידו שאכלה רביעית וחמישית שמא כלום הוא ואין כל חזקה צריכה שני עדים הכא כל סימן וסימן צריך שני עדים