ירושלמי שבועות ג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ג · הלכה י | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה י משנה[עריכה]

שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשירים ובפסולין בפני בית דין ושלא בפני ב"ד מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשירים ובפסולים בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור אחד זה ואחד זה המושבע מפי אחרים חייב כיצד אמר לא אכלתי היום ולא הינחתי תפילין היום משביעך אני ואמר אמן חייב

הלכה י גמרא[עריכה]

נפש נפש מה נפש שנאמר בשבועות העדות עשה את המושבע כנשבע אף שנאמר בשבועת הפקדון עשה המושבע כנשבע זה הכלל כל לא תעשה שיש בו מעשה לוקה ושאין בו מעשה אינו לוקה חוץ מן המימר והנשבע ומקלל את חבירו בשם רבי אבהו בשם ר יוחנן לית כאן מימר מימר דיבור ומעשה נשבע לשקר מניין ר יוחנן בשם ר ינאי כי לא ינקה ה מנקין הן הדיינין קילל את חבירו בשם מניין ריש לקיש בשם ר הושעיה ליראה את השם וגו נשבע לשקר על דעתיה דריש לקיש מניין מינה מכיון שנשבע לשקר אין זה ירא קילל את חבירו בשם על דעתיה דר יוחנן מניין מכיון שקילל אין זה ירא מה מפקה מביניהון נשבע לשקר וקילל לחבירו בשם על דעתיה דר יוחנן חייב שתים על דעתיה דריש לקיש אינו חייב אלא אחת