ירושלמי שבועות א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק א · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנה[עריכה]

ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר ועל שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר

הלכה ו גמרא[עריכה]

הדא היא מכפר על הזדונות ותולה על השגגות לא הן קלות לא תעשה לא הן חמורות כריתות ומיתות בית דין אמר ר יהודה כיני מתניתא הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שעשאן בשגגה ואותן השגגות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן אילו הן קלות עשה ולא תעשה חמורות כריתות ומיתות בית דין כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות אף שעיר המשתלח כן ניחה לא הודע הודע ולא כן תני מניין למחוייבי חטאות ואשמו וודאין שעבר עליהן יום הכיפורים שחייבין להביא אחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין א"ר בון בר חייא בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן ולא כבר כיפר יום הכיפורים ר"ש בשם לוי שובדא במוכר ביום הכיפורים היא מתניתא ולמה לא מר בשלא נתוודע בהן ביום הכיפורים מילתיה אמרה אפילו לא נתוודע לו בהן ביום הכיפורים יום הכיפורים מכפר עשה אע"פ שלא עשה תשובה לא תעשה ר שמואל בשם ר זירא והוא שעשה תשובה האומר אין העולה מכפרת אין העולה מכפרת מכפרת היא על כורחו האומר אין יום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר הוא לו על כורחו אי איפשי שיכפר לו אין מכפר לו על כורחו א"ר חנינה בי ר הילל לא מסתברא דאלא חילופין לא כולא מן בר נשא מימר למלכא דלית את מליך העולה מכפרת על הירהור הלב מאי טעמא העולה על רוחכם היה לא תהיה א"ר לוי העולה מכפרת על רוחכם וכן איוב הוא אומר אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם הדא אמרה שעולה מכפרת על הירהור הלב רבי אומר על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מפורק עול ומיפר ברית ומגלה פנים בתורה שאם עשה תשובה מתכפר לו ואם לאו אין מתכפר לו ר זבידא אמר ר יוסא מקשה מיסבר סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה אתא ר אשיין רבי יונה רבי בא ר חייה בשם ר יוחנן יום הכיפורים מכפר בלא תשובה ומיתה ממרקת בלא תשובה ותני כן יום מיתה כתשובה מאן תניתה רבי הדא היא דתנינן תמן מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה דלא כרבי שאל ר מתיא בן חרש את רבי לעזר בן עזריה שמעתה ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש אמר לו שלשה הן חוץ מן התשובה כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים וגו וכתוב אחד אומר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו וכתוב אחד אומר ופקדתי בשבט פשעה וגו וכתוב אחד אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון הא כיצד עבר על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שיימחל לו עליו הכתוב אומר שובו בנים שובבי וגו עבר על מצות לא תעשה ושב מיד התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר עליו הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם עבר על כריתות ומיתות בית דין במזיד התשובה ויום הכיפורים מכפרין מחצה והייסורין מכפרין מחצה עליו הכתוב אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם אבל מי שנתחלל שם שמים על ידו אין כח לא לתשובה לתלות ולא ליום הכיפורים לכפר ולא לייסורין למרק אלא תשובה ויום הכיפורים תולין ומיתה ממרקת עם הייסורין עליו הכתוב אומר אם יכפור העון הזה לכם עד תמותון הא למדנו שהמיתה ממרקת א"ר זו דברי ר לעזר בן עזריה ור ישמעאל ור עקיבה אבל חכמים אומרים שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר יוה"כ מכפר כיצד מכפר ר זירא אמר כל שהוא כל שהוא ר חנניה אומר בסוף מה ביניהון מת מיד על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר א"ר זירא ומתניתא מסייעא לר חנינה חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר יום הכיפורי מכפר בלא שעיר ושעיר אין מכפר בלא יום הכיפורים והשעיר מכפר מיד יום הכיפורים משתחשך א"ר הונא איתותב קומי רבי ירמיה ומר תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו א"ר יוסי ואין הקב"ה רואה את הנולד ויכפר מיד ר ירמיה אמר ר שמואל בר רב יצחק בעי צדקה תצר תם דרך חטאים תרדף רעה רגלי חסידיו ישמור אם ללצים הוא יליץ סייגון סייגה ותרעין תרע וכיני סייגין סייגה ותרעין תרעה אלא כיני רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק שומר אדם עצמו מעבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית הקב"ה משמרו שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר א"ר זירא ובלחוד דלא יתיב ליה והחוט המשולש לא במהרה ינתק לעולם אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק ואין אטרחת עלוי מיפסיק רבי הונא בשם רבי אבהו הקב"ה אין לפניו שכחה כביכול מפני ישראל נעשה שכחן שנאמר מי אל כמוך נושא עון נושא כתיב ודוד אמר נשאת עון עמך