ירושלמי קידושין ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ד · הלכה יא | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה יא משנה[עריכה]

לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים ר שמעון אומר מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהן בקירוב בשר ואם הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים רבי אליעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים ר יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה ולא יישנו שני רווקים בטלית אחד וחכמים מתירין כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים לעולם לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים רבי מאיר אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה ויתפלל לפני מי שהעושר שלו לפי שאין לך אומנות שאין בה עניות ועשירות שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להן אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני כך הן מתפרנסין בלא צער ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהירעתי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי אבא גוריון איש ציידן אומר משום אבא שאול לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספן ספר קדר רועה וחנווני שאומנותן אומנות ליסטין רבי יהודה אומר משמו החמרים רובן רשעים הגמלים רובן כשירים הספנים רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם כשר שבטבחים שותפו של עמלק

הלכה יא גמרא[עריכה]

אמר ר אבין במה דברים אמורים בכשירין אבל בפריצין לא תתייחד אפילו במאה איש תני בן יומו שמת הרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם לא סוף דבר בן יומו חי אלא אפי יצא ראשו ורובו בחיים ויוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבא שאול אומר אף באיש אחד ובשתי נשים מסתברא ר"ש מודיי לאבא שאול אבא שאול לא מודי לר"ש שאין יצר הרע מצוי בבית הקברות רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי (דברים יג) כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך אמך בסתר בתך בסתר מתייחד אדם עם אמו ודר עמה עם בתו ודר עמה עם אחותו ואינו דר עמה וישן עמהן בקירוב בשר תני ר חלפתא בן שאול הבת אצל האב עד בת שלש שנים ויום אחד הבן אצל האם עד בן תשע שנים ויום אחד הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו תני שנים שהיו ישינים במטה אחת זה מתכסה בכסות עצמו וקורא וזה מתכסה בכסות עצמו וקורא אם היו בנו ובתו קטנים מותר תמן אמרין איש ואשתו מותר ר יעקב בר אחא בשם ר לעזר לאיש ואשתו נצרכה פיס ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים כו תני ר אלעזר אומר אף מי שיש לו אשה ובנים ואינן עמו באותו מקום לא ילמד סופרים ר יודן בי רבי ישמעאל עבד חד מתניין הכן פיס ר יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחד וחכמים מתירין יאות אמר ר יודה מה טעמא דרבנין חס ושלום לא נחשדו ישראל לא על הזכור ולא על הבהמה והתנינן לא ילמד רווק סופרים משם שאמו באה עמו אחותו באה עמו פיס לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים וכו תני לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קדר קרר רועה חנווני מפני שאומנותן אומנות ליסטין פיס אבא אוריין איש צדיין אומר משום אבא שאול כו רוב חמרים רשעים רוב גמלין כשירין רוב ספנים חסידים רוב ממזירין פקחין רוב עבדים נאים רוב בני אבות בויישנים רוב בנים דומין לאחי האם כשר שברופאים לגיהנם הכשר שבטבחין שותף עמלק תני רבי שמעון בן יוחי הטוב שבנחשים רצץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים אשרי מי שעושה רצון המקום ר"מ אומר מ"מ אדם מתפרנס אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה פיס ר"מ אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כו מה יעשה אדם ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה ויתפלל ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים אלא הכל לפי זכות האדם רבי שמעון בר אלעזר משום ר מאיר ראית מימיך ארי סבל ארי קייץ שועל חנווני זאב מוכר קדירות והן מתפרנסין בלא צער ולמה נבראו לשמשיני ואני נבראתי לשמש את קוני והרי הדברים קל וחומר ומה אם אילו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער ומי גרם לי להיות מתפרנס בצער הוי אומר חטאיי על שהירעתי מעשיי קיפחתי פרנסתי