ירושלמי פסחים ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ו · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין

הפסח ששחטו שלא לשמו בשבת חייב עליו חטאת ושאר כל הזבחים ששחטן לשם הפסח אם אינן ראויין חייב אם ראויין ר' אליעזר מחייב חטאת ר' יהושע פוטר א"ר אליעזר מה אם הפסח שהוא מותר לשמו כששינה את שמו חייב זבחים שהן אסורין לשמן כששינה את שמן אינו דין שיהא חייב אמר לו ר' יהושע לא אם אמרת בפסח ששינה את שמו בדבר אסור תאמר בזבחי' ששינן בדבר מותר א"ל ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהן מותרין לשמן והשוחט לשמן חייב א"ל ר"י לא אם אמרת באימורי ציבור שיש להן קיצבה תאמר בפסח שאין לו קיצבה ר"מ אומר אף השוחט לשם אימורי ציבור פטור

גמרא

מתניתא ביודע בו שהוא פסח ושחטו לשם שלמים היה יודע בו שהוא שלמים ושחטו לשם עולה רבי מנא אמר יש בעשייתו מצוה רבי יוסה אמר אין בעשייתו מצוה אילי ציבור שהיה סבור שהן כבשים ושחטן לשם אילים שמא לא עלו לציבור לשם אילים ותני כן אילי ציבור שהיה סבור שהן כבשים ושחטן לשם אילים כבר עלו לציבור לשם חובה מתניתא בסבור בו שהוא פסח ושחטו לשם פסח היה יודע בו שהוא שלמים אלא שהיה סבור לומר שמותר לשנות שלמים לשם פסח רבי מנא אמר אין בעשייתו מצוה רבי יוסה אמר יש בעשייתו מצוה מסתברא דר' מנא בקדמייתא ודרבי יוסה באחרייתא אמרין לית הדא דרבי ליעזר תתובה על דרבי יהושע דו יכיל מימיר ליה האיך את משיביני מדבר שדרכו לחלף על דבר שאין דרכו ליתחלף ולא הדא דרבי יושוע תתובה על דרבי אליעזר דו יכיל מימיר ליה הרי פסחו של ראובן ששחטו לשם שמעון הרי שינהו לדבר כשר ותימר חייב רבי מאיר אומר השוחט לשם אימורי צבור פטור א"ר לעזר דברי רבי מאיר אפילו עגל את שמע מינה תרתיי את שמע מינה דבר שאין לו קיצבה ודבר שאין דרכו להתחליף ויש בעשייתו מצוה ר"ש בן לקיש אמר יש בעשייתו מצוה כגון יבמתו נדה ובא עליה ר' יוחנן אמר אין בעשייתו מצוה כגון שני שפודין אחד של שחוטה ואחד של נבילה וביקש לוכל מזה ואכל מזה מתניתא פליגא על רבי יוחנן שבת ומל את שלאחר שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר הרי אין בעשייתו מצוה ור' יהושע פוטר שמואל קפודקי' אמר למחר יש בעשייתה מצוה אמר רבי יוחנן דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר דבר שיש בעשייתה מצוה פטור דבר שאין בעשייתו מצוה חייב במחלוקת רבי שמעון אומר דבר שיש בעשייתו מצוה חייב ושאין בעשייתו מצוה פטור כמחלוקת רבי יוסי ר' יהושע דברי רבי מאיר והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח את ש"מ תלת את ש"מ דבר שאין לו קצבה ודבר שאין דרכו להחליף ודבר שיש בעשייתו מצוה אית לך דבר שאין לו קצבה רבי ירמיה סבר מימר שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה רבי יוסי סבר מימר שאין את יכול לעמוד על מיניינן רבי יוסה כד הוה מטי לאילין תינוקות ספיקות הוה אמר יפה לימדנו רבי ירמיה אית לך מימר שאין את יכול לעמוד על מיניינן אלא שלא נתנה התורה קיצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה אמר רב חסדא דברי רבי שמעון תיפתר שהיה שם חבורה אחת שלא שחטה אמר רבי זעירא מילתיה דרבי ינאי אמרה והוא ששכח ומל את של שבת בערב שבת מלו בשחרית רבי זעירא אמר סבר רבי ינאי פטור רבי אבא אמר חייב וליידה מילה אמרה רבי ינאי בא להודיעך היך דרכן של תינוקות להתחלף על דעתיה דרבי זעירא כרבי ינאי על דעתיה דרב כר"מ א"ר מנא קומי רבי יוסה מה דאמר רב חסדא כרבי שמעון מה דאמר רבי ינאי כרבי מאיר משיבין דבר בין רבי מאיר לרבי שמעון אשכחנן פלוגא בין רבי מאיר לרבי שמעון בשיור אילין תינוקות ספיקות מה את עבד לון כדבר שיש לו קיצבה או כדבר שאין לו קיצבה אפילו אין שם תינוק אחד למול ואין תעבדינון כדבר שאין לו קיצבה והוא שיהא שם תינוק אחד למול איתא חמי הקדים זמנו פטור איחר זמנו חייב רב הונא אמר מחלפא היא מתניתא דתני א"ר שמעון לא נחלק רבי ליעזר ורבי יהושע על מישהיה לו למול לאחר שבת ומלו בשבת שהוא חייב ועל מה נחלקו על מי שהיה לו למול בערב שבת ומלו בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר א"ר יוסי בי רבי בון מן קושיי מקשי לה רבי ינאי והוא ששכח ומל את של שבת בערב שבת רב אדא בר אחוא אמר זו דברי רבי מאיר ורבי שמעון אבל דברי רבי יוסי אפילו דבר שאינו בעשייתה מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה אמר רבי יוחנן דברי רבי יוסה אפילו פירש וחזר אף על הציצין שאין מעכבין את המילה היידין רבי יוסי ההיא דתנינן רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות אף בסכין של מילה כן אף במצה כן מן מה דאמר רבי יוחנן דברי רבי יוסי אפילו פירש וחזר אפילו על הציצין שאין מעכבין את המילה הדא אמרה אף בסכין של מילה כן אף במצה כן