לדלג לתוכן

ירושלמי פסחים דף לה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


מתניתין

השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה רבי יהודה אומר אף התמיד רבי שמעון אומר אף הפסח בארבעה עשר לשמו חייב ושלא לשמו פטור ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן פטור ובמועד לשמו פטור ושלא לשמו חייב ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן חייב חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה

גמרא

מניין לשוחט פסח על החמץ שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר (שמות לד) לא תשחט על חמץ דם זבחי אין לי אלא השוחט הזורק מנין תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם אמר רבי שמואל בר רב יצחק ממה שהוא מתחייב על הזריקה הדא אמרת פסח עצמו כשר אמר רבי יוסה תיפתר שנתמנה לו חמץ בין שחיטה לזריקה או שהיה זה שוחט וזה זורק תני חזקיה לא תשחט על חמץ דם זבחי התורה קראת אותו זבחי אמר רבי מנא אילולי דתניתה חזקיה מצינו דבר פסול וחייבין עליו חטאת המחמץ את הפסולה אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור אמר רב חסדא מאן דאמר חייב בשנפסלה מחמת חימוצה מאן דאמר פטור בשלא נפסלה מחמת חימוצה הקטיר אימורין על החמץ אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור מאן דאמר חייב דם מכל מקום מאן דאמר פטור זבח מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבה הכפרה יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה

 

עין משפט

18ה_יח מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה ה':

19ה_יט מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה ה':

20ה_כ מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ח:

21ה_כא מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה ה':