ירושלמי פסחים דף לה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


לאוכליו כזיתין ושלא לאוכליו כזיתין כשר לאוכליו כזיתין ושלא לאוכליו כחצי זיתין וכל שכן כשר לאוכליו כחצי זיתין ושלא לאוכליו כחצי זיתין מה אנן קיימין אם כשהיתה המחשבה לכושר תהא המחשבה לפסול אם אינה המחשבה לפסול לא תהא המחשבה לכושר אמר רבי יוסי מתניתא אמרה שהמחשבה לכושר דתנינן תמן לוכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין שחטו שתתכפר בו חצי חבורתו רבי יונה פוסל נעשה כמתפיש כפרה אלו לאלו מאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו רבי יוסה אמר כשר במחזורה תיניינא חזר ביה רבי יוסי א"ל רבי פינחס לא כן אולפן רבי כשרו אמר ליה הא קביעה גבך כמסמרא שחטו קודם לפסח פסול לאחר חצות מיד כשר קודם לתמיד כשר ותני כן יכול אם קדם פסח לתמיד לא יואחר התמיד תלמוד לומר תעשה ריבה אמר רבי אבין מתניתא אמרה פסח עצמו כשר אין תימר פסול כמי שלא קדמו תמן את אמר דם תמיד ואיבריו קודמין לפסח ופסח לקטורת והקטרת להטבת הנרות וכא את אמר הכין א"ר לא כאן בחי וכאן בשחוט

 

עין משפט

17ה_יז מיי' פי"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה י':