ירושלמי פסחים דף לד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף לד א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מתני'

שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לערלים ולטמאים פסול לאוכליו ושלא לאוכליו למנויי ושלא למנוייו למולים ולערלים לטמאים ולטהורים כשר שחטו קודם לחצות פסול שנאמר בו בין הערבים קודם לתמיד כשר ובלבד שיהא אחד ממרס בדמו עד שיזרק דם התמיד ואם נזרק כשר

גמרא

מניין שהוא צריך לשוחטו לאוכליו רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל (שמות יב) איש לפי אכלו תכסו א"ר יאשיה לשון סורסי הוא זה כאדם שהוא אומר לחבירו כוס לי את הטלה הזה כיצד שלא לאוכליו שחטו לשם חולה לשם זקן שאינן יכולין לוכל כזית כיצד שלא למנוייו שחטו לשם בני חבורה אחרת הדא אמרה שהקטן יש לו מניין לפסול הדא אמרה היה נתון בדרך רחוקה ושחטו לשמו פסול הדא אמרה הדא מסייעא לדרומיי דדרומיי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמי שהן קיימין הדא אמרה