ירושלמי פסחים ב ב
<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ב · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ב משנה
[עריכה]חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ושל ישראל אסור בהנאה שנאמר (שמות יג) לא יראה לך עכו"ם שהלוה את ישראל על חמיצו לאחר הפסח מותר בהנאה וישראל שהלוה את העכו"ם על חמיצו לאחר הפסח אסור בהנאה חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רשב"ג אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו
הלכה ב גמרא
[עריכה]גמרא
הא באכילה אסור מתניתא במקום שלא נהגו לוכל פת עכו"ם אבל במקום שנהגו לאכול פת עכו"ם מותר אפילו באכילה בתוך הפסח מהו ר' ירמיה אמר מותר ר' יוסה אמר אסור התיב ר' יוסה והתני לא ישכיר ישראל את בהמתו לעכו"ם להביא עליה חמץ פתר לה בבא עמו והתני לא ישכיר ישראל את ספינתו לעכו"ם להביא עליה חמץ פתר לה בבא עמו והא תני לא ישכיר ישראל את ביתו לעכו"ם ליתן בתוכו חמץ אית לך מימר בדר עמו גגו של עכו"ם שהיה סמוך לגגו של ישראל ונתגלגל חמץ מגגו של עכו"ם לגגו של ישראל הרי זה דוחפו בקנה אם היתה שבת או יום טוב רב אמר כופה עליה כלי רב אמר צריך לומר כל חמץ שיש לי בתוך ביתי ואינו יודע בו יבטל רב אמר צריך לומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ביעור חמץ רב אמר הטח ביתו חמץ צריך לבער תני א"ר שמעון בן אלעזר בצק שעשאו כופת בטל פתר לה או חלוקין על ר"ש בן אלעזר או אהן כופת מאיס היא ישראל ועכו"ם שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל הרי זה מוכר לעכו"ם או נותנו לו מתנה וחוזר ולוקחו ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתנו לו מתנה גמורה אומ' הוא ישראל לעכו"ם עד שאת לוקח במנה בוא וקח לך במאתים עד שאת לוקח לך מעכו"ם בוא וקח לך מישראל שמא אצטריך ואקח ממך אחר הפסח המשכיר בית לחבירו עד שלא יכנס לתוכו המשכיר צריך לבער משיכנס לתוכו השוכר צריך לבער א"ר שמעון אימתי בזמן שמסר לו את המפתח אבל בזמן שלא מסר לו את המפתח אינו צריך לבער אמר רבי יודה בר פזי בעי מסר לו את המפתח מהו א"ר זכריה חתניה דר' לוי מחלוקת ר"ש וחכמים דתנינן תמן המוסר מפתיחו לעם הארץ הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח תני רבי שמעון מטמא עכו"ם שבא אצל ישראל ובידו חמץ אינו צריך לבער הפקיד אצלו צריך לבער ייחד לו בית אינו צריך לבער לא ביער לאחר הפסח מהו ר' יונה אמר מותר ר' יוסה אמר אסור אמר רבי יוסה חמיצו של עכו"ם הוא ישראל הוא שעבר עליו ולא ביערו מאן תנא לא יראה לך ר' יודה דתני האוכל חמץ משש שעות ולמעלה וכן חמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יודה רבי שמעון אומר כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה מודה רבי שמעון באסור שהוא אסור איסורו מהו ר' ירמיה אמר איסורו דבר תורה רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין איסורו מדבריהן מה טעמא דר' יודה (שמות יג) לא יאכל חמץ היום מה אנן קיימין אם בתוך המועד כבר כתיב לא תאכל עליו חמץ אלא אם אינו ענין בתוך המועד תניהו לאחר המועד מה מקיים ר"ש טעמא דר' יודה לא יאכל חמץ היום א"ר בון בר חייה פתר לה כר"י הגלילי דתני ר"י הגלילי אומר אומר אני שלא היה פסח במצרים אלא יום אחד בלבד שנאמר לא יאכל חמץ היום לא יראה לך אית תניי תני לא יראה לך לך אין את רואה אבל רואה את לגבוה אית תניי תני אפי' לגבוה מאן דאמר לך אין את רואה רואה את לגבוה בשהקדישו קודם לביעורו מאן דאמר אפילו לגבוה כשהקדישו לאחר ביעורו א"ר בון בר חייה קומי רבי זעירא תיפתר בקדשים שהוא חייב באחריותן כר"ש לא יראה לך אית תניי תני לך אין אתה רואה רואה את בפלטייא אית תניי תני אפילו בפלטייא מ"ד לך אין את רואה רואה את בפלטיא בשהבקירו קודם לביעורו מ"ד אפילו בפלטייא בשהבקירו לאחר ביעורו א"ר בון בר חייה תיפתר בקדשים וגו' הבקיר חמצו בג' עשר לאחר הפסח מהו ר' יוחנן אמר אסור רשב"ל אמר מותר מתיב ר' יוחנן לרשב"ל אין את מודה לי משש שעות ולמעלן שהוא אסור א"ל תמן איסורו גרם לו הא מה אית לך למימר א"ר יוסה לר' פינחס נהיר את כד הוינן אמרין אתייא לר' יוחנן כר' יוסה ודרשב"ל כר"מ אינה כן אלא ר' יוחנן חשש להערמה ורשב"ל לא חשש להערמה מה נפק מביניהון נפלה עליו מפולת מ"ד הערמה לית כאן הערמה והוא מותר מ"ד זכייה לית כאן זכייה והוא אסור הכל מודין בגר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו מ"ד הערמה מותר ומ"ד זכייה מותר תמן תנינן עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו משורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו רשב"ג [אומר] אינו כותב אלא משחרר מי משחרר רב אמר בין רבו ראשון בין רבו אחרון א"ר יוחנן אין משחרר אלא רבו ראשון בלבד התיב ר' חגי קומי ר' יוסה מתני' פליגא על רב ישראל שהלוה את העכו"ם על חמיצו לאחר הפסח מותר בהנייה אין תימר ברשות ישראל הוא יהא אסור מה עבד לה א"ר יודן קל הוא בשיחרור כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי מכרו אינו מכור שיחררו ה"ז משוחרר חייליה דר' יוחנן מן הדא רשב"ג אומר אינו כותב אלא משחרר אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף א"ר אבהו פתח לנו ר' יוחנן פתח מאיר כאורה לא מצאנו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד מעתה לא יכתוב שטר על דמיו א"ר אילא מוטב שיאמר לו תן לי מאתים זוז שיש לי בידך ואל יאמר לו עבדי אתה רבנן דקיסרין בשם ר' נסא אתיא דרשב"ג כר"מ כמה דר"מ קונס בדברי' כן רשב"ג קונס בדברי' דתני שטר יש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי ר"מ וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה הריבית רשב"ג אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו עד איכן ר' אבון ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוצדק עד ג' טפחים