ירושלמי פאה דף יז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


 

עין משפט

30 ג_ל מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ג':

31 ג_לא מיי' פ"ו מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ו סעיף י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ו סעיף א', סמ"ג עשין פב:



משנה ר"ע אומר קרקע כ"ש חייבת בפאה ובבכורים ולכתוב עליו פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה הכותב נכסיו שכיב מרע שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר כ"ש אין מתנתו קיימת הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כ"ש אבדה כתובתה ר' יוסי אומר אם קבלה עליה אע"פ שלא כתב לה אבדה כתובתה

גמרא רבי אימי בשם ר"ש בן לקיש בעי הגע עצמך שהיה שם שיבולת אחת עד שלא קצר אין כאן חיוב בפאה משקצר אין כאן שיור רבי חנניא בשם ר' פינחס תיפתר כשהיה שם קלח א' ובו חמש שיבלין רבי מנא בעי וליתנן אמר קמה כל שהוא חייבת בפאה אלא בגין