ירושלמי פאה דף יב א
<< · ירושלמי פאה · דף יב א · >>
עין משפט
14 ב_יד מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
15 ב_טו מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ו':
16 ב_טז מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ז':
17 ב_יז מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ז':
18 ב_יח מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה י"ט:
19 ב_יט מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה כ"א:
20 ב_כ מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה כ"ב:
התחיל עד שלא הביאה שליש ואפי' הביאה שליש פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה כן ר"מ אמר התחיל עד שלא הביאה שליש ואפי' הביאה שליש פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה
משנה אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ר' יהודא אומר מפסקת וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אע"פ שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פאה א' לכל
גמרא הוון בעון מימר ולא פליגין אשכחת תני אמת המים הקבועה הרי זו מפסקת הוון בעון מימר מן מה דא"ר יהודא בעומד מצד א' ואינו יכול לקצור מצד השני אבל אם היה עומד באמצע וקוצר מיכן ומיכן אינו מפסיק אשכח תני ופליג היה עומד באמצע וקוצר מכאן ומכאן מפסיק מצד א' אינו מפסיק חייא בר אדא בשם ר"ש בן לקיש היה שם סלע על פני כל שדהו אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה ונותנו לצד זה מפסיק מצד אחד אינו מפסיק והתני מדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת פחות מכאן נותן מא' על הכל ופחות מכאן אינו עוקר את המחרישה מצד זה ונותנה בצד זה אפילו פחות מכאן עוקר הוא לא אתינן מיתני עשרה אלא משום סופה שאם היו ראשי מדריגות מעורבים שהוא נותן מאחד
משנה הכל מפסיקין לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר ואם היה שער כותש אינו מפסיק אלא נותן פאה אחת על הכל ולחרובין כל הרואין זה את זה אמר ר"ג נוהגין היו בבית אבא נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל הרוח ולחרובין כל הרואין זה את זה ר"א ב"ר צדוק אומר משמו אף לחרובים שהיו להם בכל העיר
גמרא מה כותש כעלה במכתש או כותש על גבי גדר מן מה סער כותש אין הגדר