ירושלמי פאה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פאה · פרק א · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי ·
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


משנה[עריכה]

נותנין פיאה מתחלת השדה ומאמצעה רש"א ובלבד שיתן בסוף כשיעור רבי יהודה אומר אם שייר קלח אחד סומך לו משום פיאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הבקר

גמרא[עריכה]

בשם ר"ש בן לקיש (ויקרא יט) ובקוצרכם מה ת"ל (שם) לקצור אלא אפילו יש לו כמה לקצור ר' יונה בשם ר"ש בן לקיש ובקוצרכם מה ת"ל לקצור אלא אחד בתחלה ואחד בסוף רבי יוסי בשם ריב"ל ובקוצרכם מה ת"ל לקצור אלא אחד לגבוה ואחד להדיוט רבי יודן בעי כלום מעות הקדש מתחללין אלא בתלוש שמא במחובר אמר ר' חנינא שלא תאמר יעשה קציר הקדש כקציר הדיוט ראשונה מהו מן מה דתני הרי זו פיאה וצריך ליתן בסוף כשיעור הדא אמרה קדשה משום פיאה מהו כשיעור כל שדהו או כשיעור המשתוייר איפשר לומר קדשה משום פיאה ותימא כשיעור כל שדהו אלא כשיור המשתוייר רבי חייא בשם רבי יוחנן במחובר רבי יסא בשם רבי יוחנן בתלוש מה מתכוין לפטור את שדהו או לא נשמעינא מן הדא דאמר ר' יסא בשם רבי יוחנן לעולם הוא מוסיף והולך מה אנן קיימין אם במתכווין לפטור את שדהו כבר נפטרה אלא כי אנן קיימין בשאינו מתכווין לפטור את שדהו