ירושלמי סנהדרין ז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ז · הלכה י | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה י משנה[עריכה]

הנותן מזרעו למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש מסר למולך ולא העביר באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש בעל אוב זה הפיתום והמדבר משיחיו וידעוני זה המדבר בפיו הרי אילו בסקילה והנשאל בהן באזהרה

הלכה י גמרא[עריכה]

אזהרה לנותן מזרעו למולך מניין ומזרעך לא תתן להעביר למולך כרת מניין כי מזרעו נתן למולך ונכרתה עונש מניין איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת עם הארץ ירגמוהו באבן ומזרעך לא תתן יכול אפילו מסר ולא העביר יהא חייב תלמוד לומר ומזרעך לא תתן להעביר יכול אפילו מסר והעביר שלא למולך יהא חייב תלמוד לומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך יכול אפילו מסר והעביר למולך שלא באש יהא חייב תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש עברה עברה לגזירה שוה מה העברה שנאמר להלן באש אף כאן באש נמצאתה אומר לעולם אינו חייב עד שימסור ויעביר באש למולך רבי נסה בשם רבי לעזר לעולם אינו מתחייב עד שימסרנו לכומרים ויטילנו ויעבירנו העבירו כדרכו מהו תני היה מושכו ומעבירו תני העבירו ברגלו פטור רבי לעזר בי רבי שמעון מחייב אחד המולך ואחד שאר עבודה זרה רבי לעזר בי רבי שמעון אומר אינו חייב אלא למולך בלבד אינו חייב אלא על יוצאי יריכו א"ר יוחנן טעמא דר לעזר בי ר"ש מהכא לא ימצא בך בגופך לא ימצא מעביר והכרתי אותו מקרב עמו לרבות שאר עבודה זרה בהיכרת עונש מניין מזרעו נתן למולך מות יומת והוא שהעביר עצמו לא ברגלו הוא עובר מפני שהעביר את עצמו אבל אם היה מושך בו ומעבירו חייב מה היא דא"ר לעזר בי ר"ש העבירו ברגלו פטור כהוא דאעבריה מזקר ר בון בר חייה בעא קומי ר זעירא מסר ולא העביר תפלוגתא דחזקיה ודר יוחנן דאיתפלגון טבח ולא מכר חזקיה אמר חייב ר יוחנן אמר פטור ר בא ר חייה בשם ר יוחנן ראה לשון שלימדתיך התורה מולך כל שתמליכהו עליך אפילו קיסם אפילו צרור והכרתי אותו מקרב עמו לרבות שאר ע"ז בהיכרת רבי נסה בשם רבי לעזר לרבות שאר ע"ז לבנים ולבנות דתני אחד המולך ואחד שאר ע"ז בין שעבדה בבנים ובבנות בין שעבדה באבות ובאמהות חייב אמר ר זעירה בשאין עבודתה לכן אבל אם היתה עבודתה לכן פטור אמר רבי הילא אפילו עבודתה לכן חייב שתים מתניתא מסייעא לרבי הילא מולך בכלל עובדי ע"ז היה ויצא לידון להקל עליו שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו אמר ר תנחום בר ירמיה אתייא דרבי לעזר בי רבי שמעון כשיטת ר שמעון אביו כמה דר"ש אמר מולך בכלל עובדי ע"ז היה יצא לידון להקל עליו שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו כן רבי לעזר בי ר שמעון אמר בכלל עובדי ע"ז היה יצא לידון להקל עליו שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו אמר רבי תנחום בר יודן אע"ג דרבי לעזר בי ר"ש אמר זיבח וקיטר ניסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת מודה שאם עבדה בעבודתה בעבודת הגבוה בעבודת השתחויה שהוא חייב על כל אחת ואחת מניין שאם עבדה בעבודתה בעבודת גבוה בעבודת השתחוי שהוא חייב על כל אחת ואחת ר שמואל בשם רבי זעירה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירי א"ל מטי תנה לקדשים ר יסא בשם ר יוחנן זיבח לה טלה אחד בעל מום חייב מאי כדון כדאמר ר הילא לא תעשון כן לה אלהיכם כל לה אליהם לא תעשון כן אמר רבי פינחס קומי רבי יוסה בשם רב חסדא היתה עבודתה בבנים ובבנות ועבדה באבות ובאמהות חייב שתים והוה ר זעירה חדי בה סבר מימר בשיטת ר הילא רבי איתאמרת ועל דר לעזר בי ר"ש איתאמרת א"ל ומה בידך ועל דרבנין איתאמרת א"ל ולהדא צורכת אזהרה לבעל אוב מניין אל תפנו אל האובות כרת מניין והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים וגו עונש מניין ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו ולמה לא תנינן ידעוני בכריתות ר חזקיה בשם ריש לקיש מפני שנכללו כולם בלאו אחד אל תפנו אל האובות וגו רבי יסא בשם ריש לקיש שהוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה אמר ר זעירה קומי ר יסא הכן לא אתא מתני בר נש מתני ידעוני בכריתות אלא את א"ל כמה דאישתעי קרייא אישתעיית מתניתא אוב או ידעוני אוב זה פיתום המדבר משיחיו וידעוני זה המדבר בפיו הרי אילו בסקילה והנשאל בהן באזהרה ודורש אל המתים אית תניי תני זה הנשאל בגולגולת אית תניי תני הנשאל בזכורו מה בין הנשאר בגולגולת למעלה בזכורו שהנשאל בגולגולת עולה כדרכו ועולה בשבת וההדיוט מעלה את המלך והמעלה בזכורו אינו עולה כדרכו ואינו עולה בשבת ואין ההדיוט מעלה את המלך א"ר הונא קרייא מסייע למאן דאמר אוב זה המעלה בזכורו מה טעמא קסמי נא לי באוב והעלי נא לי אשר אומר אלייך מה את שמע מינה אמר רבי מנא מיכן דהות ידעה מילין מילין סגין מאי כדון והיה כאוב מארץ קולך מיליהון דרבנין מסייען לרבי יסא דאמר רבי יסא בשם רבנין מפני שהן מקטירין לשדים ר הילא בשם ר יסא מפני שנכללו כולן על ידי מעשה